הודו שלי, שלכם ושל מי שתרצו להיות

לכל אחת ואחד מאיתנו יש את ההודו שלו/ה.לכל מי שחווה את הודו, הייתה ועודנה התבוננות אחרת ותובנות אחרות ממנה. זה לא עוד פוסט המספר על הודו המופלאה, אלא על מה שהנסיעה לשם הכניסה לחיי.

אני בגיחה להודו

מציינת בימים אלה ארבע שנים לגיחה ששינתה את הקארמה שלי וחלילה אין בכוונתי לומר שהייתה לי לפני כן BAD CARMA, רק שבכל הקשור לזוגיות היא השתדרגה פלאים אחרי הגיחה הזו.
זזוכרת את ההרהורים שקדמו לנסיעה, כמדומני זה היה בחופשת הפסח לפני כן, בה לא נסעתי לאף יעד ובעת ששוחחתי עם חברתי ח' השובבה מימי התיכון, שעד שהכירה את בן זוגה, חיפשה כמוני זוגיות בעיר החטאים תל אביב, המליצה לי בעודה בתחילתו של הריונה הראשון, לעשות עם עצמי חסד ולהזמין טיסה לבד לחגים לגואה,הודו. לא לחשוב על זה ופשוט להזמין, ככה באימפולסיביות.
היו כמה מחשבות ומכשולים שעמדו בדרכי שלא תיארתי לעצמי שאצליח לגבור עליהם במעמד הזמנת הטיסות: 1. היעדרו של חודש מהעבודה מה שלא היה אפשרי לוגיסטית עבורי ובסביבת העבודה שלי 2. בוסית שאסור היה לעדכן אותה ביעד הנסיעה כי סברה שמשם לא חוזרים ומאמינה בכך עד היום. 3. העובדה שלא טיילתי ממש לבד לפני כן בכל חצי העולם בו הייתי, למרות שהטפתי על היתרונות שבלטייל לבד, אך לא העזתי באמת להגיע ליעדים השונים בהם הייתי ממש לבדי.
וכך,מצאתי את עצמי מכרטסת, מודיעה על חופש של כמעט חודש, מסתירה את עובדת נסיעתי להודו מפני מי שנדרשתי לכך וכעבור מס' חודשים בחודש אוגוסט, מתחילה להתכונן לנסיעה ולא מאמינה שאני אכן נוסעת לי לבדי ואין דרך חזרה.
טסתי לגואה, יומיים לפני ערב ראש השנה תשע"ה (2014) וביליתי בה שלושה וחצי שבועות. מבחינת המקומות אותם ביקרתי, האוכלוסייה אתה טיילתי והחויות אותן חוויתי, זה לא היה הטיול של חיי משתי סיבות עיקריות לדעתי: 1. לא ניתן להשוות גיחה להודו בגיל 34 לטיול ארוך בדרום אמריקה בגיל 21 2. העובדה שלא היה אף מועמד להתאהבות זמנית או ארוכת טווח שהכרתי שם, בניגוד לשאר הפעמים בהם טיילתי ברחבי הגלובוס ודאגתי תמיד לא להזניח את החלק הזה בטיול: התאהבות זמנית או ארוכת טווח שתיבלה כל גיחה/טיול בניחוח רומנטי. אך הרומנטיקה של הגיחה הזו התבטאה בשינוי הקרמתי שחוויתי שם, היה בה ממד אחר,בוגר יותר, שונה, פתוח יותר לעצמי ורק לי.
אולי הקרבה לבודהה היא זו שגרמה לקארמה להשתנות ולהביא לחיי מיד בתום הטיול את מי שהיה בן זוגי למשך שנה וחצי ומיד לאחריו, את הנס שלי, בעלי היום, זאת לאחר שש שנים של חיפוש אחר הבן זוג המתאים תחת כל עץ רענן, אבן ובר תל אביביים ולעיתים קרובות אף מחוץ לה, ברחבי הארץ כולה.
ואולי כבר עשור קודם לכן, עת תכננתי לטייל בהודו בסיום התואר הראשון שלי הקארמה הייתה משתנה, אך ממש לפני סיום הלימודים, נסעתי לסיני שהיא הרבה יותר שלי מהודו ושם הכרתי את מי שהפך להיות בן זוגי באותה עת וייתכן שבגלל אפקט סיני ששרה עליי בהודו, חזרתי ארצה ספוגת תמהיל החופש והחירות כמו בחזרותיי הרבות מסיני, מה שהביא אליי את השינוי המיוחל.
הודו שלי מסמלת את היכולת לטייל ולחוות ללא זהות, גיל, עבר, עתיד, עם רוח שטות ועם המון אמונה בטבע ובבני האדם. הודו שלי הולידה את השחרור ולו הזמני מתבניות החיים שיצרתי לעצמי, את האפשרות לצייר לי תמונת חיים שונה, פחות מובנת מאליה, מתוכננת לפרטים וידועה מראש.

mitbalgeret80
מיתבלגרת = בלוגרית+ מתבגרת אמנם כבר לא מתבגרת בגיל אך מפנטזת על התבגרות בעולם הבלוגים. בת 38 כמעט, עצמאית בלב בנפש ובתחום המקצועי, אוהבת את החיים והם מחזירים לי אהבה לרוב.