האם יתכן שכל אחד ואחת מכם הינו/הינה בעצם אפוטרופוס, מבלי שידעתם זאת? עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בענייני ירושה, גירושין ומשפחה, מסבירה כי ברגע שהפכתם להורים, כל אחד מכם הופך באופן אוטומאטי גם לאפוטרופוס "טבעי", בלשון החוק, על ילדיכם הקטינים. כל אחד מההורים הינו אפוטרופוס טבעי על ילדיו, וסמכותם של שני ההורים ככאלה הינה שווה. גם אם ההורים התגרשו זמ"ז, מדגישה עו"ד אלטמן, והילדים נמסרו למשמורתו של אחד מהם, עדיין ההורה השני נותר גם הוא אפוטרופוס שווה זכויות, והוא רשאי ליטול חלק שווה בקבלת החלטות בנושאים חינוכיים, בריאותיים ועוד, הקשורים לילדים, כגון היכן הילדים ילמדו, לפי איזה זרם יתחנכו – דתי, חרדי, לאומי, או חילוני, היכן הילדים יתגוררו, ועוד.
יצוין כי לפי פסיקה חדישה העוסקת בענייני משמורת קטינים, אין לאם יתרון או עדיפות על פני האב כמשמורנית, ויש להעדיף משמורת משותפת.
את חוששת לטוס לחו"ל ביחד עם בעלך, פן תארע חלילה תאונה וילדיכם יתייתמו בבת אחת משני הוריהם? אל עו"ד אודליה אלטמן הופנתה השאלה, האם ההורים יכולים למנות אדם שהם סומכים עליו שישמש אפוטרופוס לילדיהם לאחר מותם? עו"ד אודליה אלטמן מסבירה בתשובה, כי אמנם רק בית המשפט מוסמך למנות אפוטרופוס, אבל אם ההורים רושמים שם של אדם כזה בצוואותיהם, על פי החוק מוטל על ביהמ"ש להתחשב בכך. ניתן לרשום בצוואות ההורים גם את שמותיהם של יותר מאדם אחד, שניים או אפילו יותר, על מנת שיפעלו יחדיו בעצה אחת, או על מנת שאם האחד ילך לעולמו או יסרב להתמנות, יבוא האחר תחתיו.
יש לכם הורה או סב קשיש, שסובל מאלצהיימר, ואתם חוששים פן נוכל כלשהו ירמה אותו ויגזול את רכושו? גם כאשר אדם מבוגר או נכה איננו פסול דין, והוא עדיין צלול בדעתו, אך הוא מתקשה בניהול ענייניו, ניתן למנות לו אפוטרופוס שיסייע לו. עו"ד אודליה אלטמן, שעוסקת בענייני אפוטרופסות וכשרות משפטית, מסבירה את ההבדל בין אפוטרופוס לגוף, שיכול למשל לאשר לבצע ניתוח בחסוי, להסכים למתן או לקבלת תרומת איברים ועוד, לבין אפוטרופוס לרכוש, שמנהל את כספיו ונכסיו של החסוי. עו"ד אודליה אלטמן מבהירה כי ניתן למנות קרוב משפחה כאפוטרופוס, אבל גם גוף או מוסד. ישנם עורכי-דין וכן ישנם גופים העוסקים בכהונה כאפוטרופוסים לנזקקים לכך. בהעדר הסכמה בין קרובי המשפחה, או כאשר הללו הם אינם מצליחים לשתף פעולה ביניהם, ימונה אפוטרופוס חיצוני למשפחה, אשר יפעל בתשלום.
מוזר הדבר, אך האם אינה משמשת באופן אוטומאטי אפוטרופא על העובר שבבטנה, למרות שמרגע היוולדו האם כבר כן נחשבת כאפוטרופא טבעית, והיא רשאית להגיש תביעות בשם ילדה, מרגע היוולדו ועד הגיעו לבגרות. האם אינה זקוקה לאישור או למינוי כלשהם כדי להגיש למשל תביעת מזונות עבור ילדיה הקטינים. עו"ד אלטמן מתארת מקרים בהם התמנתה האם כאפוטרופא על העובר שבבטנה. בתי המשפט נעתרו ומינו אפוטרופוס לעובר שעודנו בבטן, למשל כדי להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ נגד אביו, כדי שלא ימלט מן הארץ במטרה להשתמט מחובותיו כלפי התינוק שייוולד, וכדי שניתן יהיה לתבוע ממנו מזונות בעתיד עבור התינוק שייוולד. ניתן להגיש הליך כזה גם אם האב הנטען אינו נשוי לאם, ואז תוגש נגדו תביעת אבהות לאחר הלידה.
האם גבר יכול למנוע מאשתו בעזרת ביהמ"ש לבצע הפלה של העובר שלהם? עו"ד אודליה אלטמן מספרת על תקדימים משפטיים, בהם ביקשו אבות להתמנות כאפוטרופוסים על העובר שבבטנה של בת-זוגם, וזאת בכדי למנוע ממנה לבצע הפלה. בניגוד לאימהות מהדוגמאות ההפוכות שתוארו לעיל, אבות אלה לא הצליחו בתביעותיהם, בשל זכות האישה על גופה.
בניגוד לקטין, שהחוק מונע ממנו לבצע פעולות משפטיות, וזאת במטרה להגן עליו, אין הגבלה חוקית דומה על אדם בא בימים. אוכלוסיית הקשישים הינה אוכלוסיה חלשה ופגיעה ביותר, אשר חשופה לניסיונות רבים של עושק וניצול מצד גנבים ורמאים. הוריו של הקטין נמצאים לרוב לצידו כדי להגן עליו ולפעול בשמו, אך קשישים עריריים נותרים לעתים ללא קרוב ומגן. עו"ד אודליה אלטמן ממליצה כי ברגע שאתם מזהים התדרדרות אצל קרוב משפחה קשיש, הסובל מדמנציה, אלצהיימר וכדומה, יש לדאוג מייד למינוי אפוטרופוס, על מנת להגן עליו מנוכלים, יהיו אלה זרים או אף שכנים וקרובי משפחה, כדי שהללו לא יוכלו לנצל לרעה את מצבו ולגזול ממנו את כספיו ואת רכושו.
מי שמנהל בפועל את רכושו של אדם קשיש, יכול להיות מוכר בדיעבד כאפוטרופוס, למרות שמעולם לא מונה ע"י ביהמ"ש ככזה. אדם כזה נקרא בחוק "אפוטרופוס למעשה". כדי למנוע ניצול של החסוי, אסור לאפוטרופוס למעשה לקבל או לקחת לעצמו כספים ונכסים של החסוי ללא אישור בית המשפט. אף צוואה לטובת האפוטרופוס למעשה, לפיה הוא יורש נכסים או כספים של החסוי, עלולה להיפסל בנסיבות כאלה. עו"ד אלטמן אודליה מתארת מקרה מהפסיקה, בו בת שניהלה במשך שנים את רכושה של אימה, שלא הייתה צלולה בדעתה, מבלי שהבת מונתה ע"י ביהמ"ש כאפוטרופא על האם. למרות שהבת לא לקחה לעצמה כספים מחשבונה של האם, אותה בת נתבעה אחרי שנים רבות על ידי אחיה ואחיותיה, היורשים האחרים של האם, ונדרשה לתת דין וחשבון רטרואקטיבי על פעולותיה בכספי האם כל אותן שנים, ואף נאלצה לשלם פיצויים כספיים על כך שלא ניהלה את הרכוש של האם היטב, ולא השקיעה את כספיה בתבונה.
למידע נוסף אודות עו"ד אודליה אלטמן וקריאת מאמרים כנסו לאתר: http://odeliaaltman.blogspot.com