דעה: שנת 2019 ומה לעזאזל קורה פה?

בחורה עם מחשב נייד

כנזר הבריאה של דור ה-Y, מצאתי את עצמי נשאבת אל תוך עולמי הפנימי, ההו-כה עסוק בעצמי, בחיפוש אחר תכלית חיי. החוויה שלי כפרט, החיה בקיום כל כך טבעי לצד בני מיני, התהוותה בבגרותי לכדי התגוננות. עת אני שומרת על זכויותיי הטבעיות כבת אנוש, אשר ניתנו לי במעמד הלידה, מצאתי את עצמי נלחמת עבור חירותי כאישה.

כאשר הצלחתי להבחין בדפוס התנהגות שאינו עולה בקנה אחד עם ערכיי ולא עם תפיסתי השוויונית עם יתר בני ובנות מיני, נתקלתי בדיכוי מעמדי שהשרישו לנו אבות אבותינו, הפטריארכאלים. כתוצאה מכך יצא, שרוב ההחלטות אשר השפיעו על חיי כולנו נתבצעו על ידי גברים לבנים בעלי תפיסה שמרנית, והיוו באופן מוחלט דיכוי עבור אלו שאינם נולדו למעמד או למגדר הנכון.

בעין בוחנת, המחפשת למצוא את תכלית קיומנו כאנושות שוויונית, ניסיתי להבין מתי הייתה נקודת המפנה שהרעידה את אמות הסיפים ופינתה מקום לשיח שוויוני? מתי הפך הביטוי שלנו כפרט לעניין? התשובה היא, הנה זה בא, דור ה-Y. הדור שהביא לנו את האשטאג מיטו ואת הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי. אין ספק שאנחנו מאוהבים בעצמנו עד כדי שנאה. הרעיון של צמיחה משותפת, הוא צורך שהגיע לכדי ביטוי על ידי שינוי התפיסה של כל מה שהיה קיים בעולם השמרני והמיושן, אל עבר גלובליות נאורה, כשהשליטה ההיררכית הקדומה מתחילה להתפרק עבור שיתופי פעולה ולימוד מתמשך מכל אחד המביא עימו את תבונתו ללא קשר למגדר או גזע. דור ה-Y רואה בקהילתו משהו שצריך לקדם יחד אל הטוב, ולכן גם ימצא מזמנו לתרום עבורה מהשכלתו.

ומהי צמיחה משותפת אל תוך קהילתיות ללא הבדל של דת, גזע ומין אם לא מילה נרדפת לגלובליזציה? יחידים מכל העולם המשלבים את התחומי עניינם תחת כיפה אחת. ללא גבולות, ללא מחסום שפה, כולנו קהילה אחת.

אז נכון, בחיי היום יום אנו פועלים כיחידים, כשרק העולם הוירטואלי של רשתות חברתיות מנגיש עבורנו את הגלובליזציה. ונכון, רובנו קמים כל בוקר לאותה עבודה שאיננה חלק מתכלית קיומנו אלא תועלת קיומנו. היא מקיימת אותנו, את החוויות ואת המאוויים שלנו, היא המחייה והמסגרת, היא ההרגל המגונה של המודרניזם.

עבור רבים מאיתנו שאינם תופסים אותה כהגדרה עצמית, היא נתפסת כגורם המפריע להמשך ההתעסקות העצמית, שבה האדם, לאחר שנים של דיכוי, מפנה מזמנו לחיפוש אחר תכלית חייו וכך גם נראה מקור סביבתו התעסוקתי. דור ה-Y שינה את הרגלי פרנסתו לצורך מימוש עצמי טוב יותר, הוא הצליח לשזור את חייו הפרטיים והתעסוקתיים בצורה הטובה ביותר שבה הוא רואה את עצמו מתקיים ומתפתח בתוך קהילה, גם אם היא וירטואלית. למעשה, הוא הצליח להפיק תועלת מהגלובליזציה הוירטואלית.

כיום, אנחנו נמצאים בשיאה של עשייה שבה אט-אט נסדקת תקרת השמרנות, ונכנס קול חדש, קול של דור שקורא לקיום שיח שוויוני ומקרב, כאשר ישנה אפס סובלנות כלפי דיכוי חברתי. אנחנו נמצאים בתקופה כה מעניינת, תקופה של התפתחות אנתרופולוגית וחברתית, התפתחות שבה אנחנו חותרים אל עבר עולם גלובלי המורכב מקהילות המוצאות יחד את ביטויין העצמי – הפרט מתפקד כקולקטיב ומימוש עצמי אינו נתפס כבר כשיח בטלני. ותודה לדור ה-Y ,
דור של לייבלים עצמאיים ושבירת מוסכמויות.