"דיאלוג עם הזמן"

איך זה להיות זקן ? זיקנה זה גיל או רגש ? – נקודת מבט ייחודית על הגיל השלישי בתערוכה חדשה, למבוגרים ולילדים מגיל 12 , מבית היוצר של "דיאלוג בחשיכה" ו "הזמנה לשקט"

האם שאלתם את עצמכם איך תראו, תרגישו ותנהגו כשתהיו זקנים ? האם יש הגדרה אחת ויחידה או ברורה לגבי מהו גיל הזיקנה ? מי קובע את הזיקנה ? בשגרת החיים היומיומית שלי, בתוך הבלגן, הלחץ ומיליון המשימות שיש לי לעשות, אני לא עוצרת לחשוב על השאלות הללו, אבל כשאני מסתכלת על ההורים שלי, על חמותי ועל אנשים מבוגרים אחרים, יש לא מעט פעמים, שאני תוהה ולפעמים אפילו בקול רם,איך אני אנהג כשאהיה בגילם. אני מניחה, שהשאלות הללו מעסיקות כמעט כל אחד בדרך זו או אחרת. עד היום, לא העזתי לבקר בתערוכות "דיאלוג בחשיכה" ו"הזמנה לשקט", שמדמות את עולמם של העיוורים והחרשים, מתוך איזהו פחד וחשש, אבל הרגשתי מספיק אמיצה לבקר בתערוכה החדשה של מוזיאון הילדים הישראלי בחולון, תערוכת "דיאלוג עם הזמן".

דיאלוג עם הזמן

בניגוד לתערוכה רגילה, שבה ברור לנו לקראת מה אנחנו באים, ידעתי שהביקור בתערוכה הזו יהיה שונה. מה יחכה לי מעבר לפינה ? האם זה יהיה שמח או עצוב ? האם הסיור יגרום לי למחשבות עגומות או יפתח בי תקווה ? אין ספק, שהסיור אינו שגרתי ומעביר את המבקר חוויה מרתקת, בדרך לא שגרתית של התנסות, משחק, הומור ושיחה. ההתבוננות במבוגרים ביום-יום, לא מאפשרת לנו להבין עם מה הם באמת מתמודדים והנה כאן, יש לנו האפשרות להכנס לנעליהם ולהבין איך הם מתמודדים בפעולות היומיומיות עם יד רועדת או מסורבלת, נעליים כבדות ומשימות מורכבות. זוהי נגיעה לרגע בעולמם של "הזקנים", אבל בהחלט נותנת לנו הסתכלות אחרת עליהם. אני מסייגת את המילה זקנים, כי בוודאי אחרי הסיור, הבנתי יותר לעומק, שהמונח והמשמעות של "זיקנה", הרבה פעמים הם רק בעיני המתבונן.

לחימום

התחלנו את הסיור בצילום פנים של כל אחד מהמשתתפים, ששימש אותנו בהמשך.
משם עברנו לתחנה משעשעת של תחרות בין הצעירים ובין הצעירים ברוחם – חילקו את הקבוצה שלנו ל-2 : הצעירים והצעירים ברוחם, או במילות פשוטות יותר, ילידי שנות ה-80 ומעלה מול ילידי שנות ה-80 ומטה (מתי הפכתי להיות מהצעירים ברוחם ?). כל קבוצה נשאלה שאלות, ששאובות מעולמם של חברי הקבוצה השניה. המשחק היה מאוד משעשע, בין היתר בגלל תשובות הילדים לפריטים שהיו חלק מעולמנו, לעומת איך הם נתפסים בעולמם. אילו שאלות ?

  • זהה את החפץ – הילדים שבחבורה היו צריכים לזהות אסימון. הם ידעו לומר את שמו, אך ניחשו ששימש למשחקי וידאו או לתשלום ולא העלו על דעתם, שהיה אמצעי לתקשורת. זו היתה הזדמנות להזכר בשירם של הגשש על אסימון ובמשפט, ששגור בפי רבים עד היום, "נפל לי האסימון". כשהציגו לילדים אלפון, הם חשבו שמדובר ביומן של מורה ולא הכירו את המילה אלפון וברור להם שהאלפון הוחלף במכשירים סלולריים. לעומתם המבוגרים הצליחו לזהות ולדעת את השימושים של משחק ה-WII, בובת האנגרי בירדס ואפילו את משמעות הקיצוריםׁ (LOL/OMG (Laugh out loud/oh my god.
  • תו השעה – זיהוי שירים עבריים ולועזיים. כמובן שכל קבוצה נדרשה לזהות שירים, שאינם מתקופתה.
  • מי אני ומה שמי ? – זיהוי תמונות של אנשים שאינם מתקופתם.

התחנות בסיור

הסיור עצמו מתחיל במנהרת השאלות, מסלול קצר ומתפתל שעל כל קירותיו ואפילו על הרצפה מופיעות שאלות סטריאוטיפיות על זקנה, כמו : בן כמה אתה חושב שאתה נראה? האם שיקרת אי פעם לגבי גילך ? האם יש לך דברים משותפים עם אנשים זקנים ? ועוד. משם נכנסים לחדר הצהוב, שבו מתנסים בפעולות היומיומיות באופן אותו חווים בני הגיל השלישי : טיפוס במדרגות עם נעליים כבדות, פתיחת מנעול עם יד רועדת, כתיבת sms עם ידיים מגושמות ואפילו אילו תרופות לשים בקופסת החלוקה, לפי הנחיות שמתקבלות ברקע. אין ספק, שהבנתי עד כמה פעולות שגרתיות, שאני לא מקדישה להם מחשבה, הן פעולות שמצריכות ריכוז רב אצל המבוגרים יותר.

מנהרת המשאלות - צילום : טל קירשנבאום

המצולם הינו מבקר בתערוכה ולא מדריך - צילום : טל קירשנבאום

עד שלב זה, כל אחד היה עם עצמו, קורא את השאלות, מתנסה בחוויות, ללא תיווך של מדריך. מכאן נכנסנו אל חדר המועדון, כקבוצה ושם חיכה לנו אברהם נמרוד, המכונה אובו, המדריך שלנו, בן 81. כל המדריכים בתערוכה הזו הם בגילאי 70 ומעלה ומטרתם לעשות לנו היכרות עם העולם שלהם. כששמעתי את סיפור חייו ופועלו של אברהם, לא הפסקתי להתפעל. כמה הרבה הוא הספיק לעשות בחייו וכמה עוד הוא עושה והתמלאתי המון חום ואהבה כלפי האיש המקסים הזה. מרגע זה ואילך, עברנו לטיפולו המסור של אובו, שבין היתר, גם הראה לנו ע"ג מסך גדול, את התמונות שלנו, שצולמו בכניסה ובעזרת הטכנולוגיה ראינו גם איך נראה בעוד כמה עשרות שנים (את האמת – לא אהבתי את המראה, המציאות קשה).
אובו הכניס אותנו אל מגרש המשחקים, שם שיחקנו ב-3 משחקים קבוצתיים, מסביב לשולחנות עץ יפהפיים, שלמרגלותיהם כסאות עשויים גזעי עץ :

  • מהי זיקנה יפה ? כל אחד בחר מבין ערימת תמונות את זו שבעיניו מציגה את הזיקנה יפה ותמונה נוספת שמציגה מהי זיקנה יפה בעיניי אחרים. האמת, משימה לא קלה. היו שם המון תמונות, שהייתי שמחה לראות בהן את עצמי כשאגיע לגיל המתאים.
  • שולחן לאס וגאס – כל אחד הצביע דרך לוח המקשים שלו האם התרחיש שהוצג מתאים לגיל צעיר יותר, בגיל המתאים או לגיל מבוגר יותר. בתום ההצבעה ראינו את התפלגות התשובות ולאחר צפיה בסרטון בו מוצגים אחרים שענו על השאלה, הצבענו שוב ובחנו האם הדיון שינה את דעתנו. כמובן שמציגים תרחישים, שמציגים סיטואציות פחות שיגרתיות, כמו : גבר בן 55 במסיבת טרנס, אשה בת 24 ראש עיר, אשה בת 48 בהריון.
  • שולחן טריוויה – תחרות בין 2 קבוצות בשאלות, שמתקשרות לזיקנה או להישגים שונים בגיל מבוגר (מהו הדבר הראשון שנפגע בתהליך ההזדקנות ? מה יכול לסייע ולתרום להזדקנות טובה ובריאה ?) ו-4 תשובות וכל משתתף צריך להקיש את התשובה, שנראית לו נכונה. בסיום כל שאלה, רואים איזו קבוצה השיגה יותר תשובות נכונות.
מהי זיקנה יפה ? צילום : טל קירשנבאום

מה מסתתר מאחורי הדלת ?

ממגרש המשחקים עברנו אל בחירה בין שתי דלתות. איזה טיפוס אתם ? עם הפנים קדימה או במבט לאחור ? אני בחרתי בדלת, שהובילה אותי עם הפנים קדימה. מאחוריה גיליתי 2 דמויות, שכל אחת סיפרה את סיפורה, עם הסתכלות קדימה. המונולוגים המוצגים אמיתיים. מה מיוחד מאחורי הדלתות ? את זה תצטרכו לגלות, כשתבואו לבקר.
בסוף הסיור ישבנו עם אובו סביב שולחן עגול, לשיחת סלון, שאיפשרה לנו לדבר עוד על החוויה, לשאול שאלות שעלו לנו במהלך הסיור ולהינות עוד רגע במחיצת אדם, שלא היינו פותחים עימו בשיחה מקרית ברחוב.
ורגע לפני שיצאנו, קיבלנו עוד טעימה קטנה והצצה אל העתיד, בדוגמת מבחן "הכן את עצמך לעתיד", שלאחריו קיבלתי את חוות דעתו של המחשב, איך אהיה ואיך אתנהג בעוד כמה שנים כאדם וכסבתא.
מתי, למי, כמה ואיך ?
תערוכת "דיאלוג עם הזמן" פתוחה לקהל הרחב החל מה-1 באוגוסט 2012, מידי יום.
הסיור מיועד למבוגרים ולילדים (מגיל 12 ומעלה במסגרת משפחתית או 14 ומעלה במסגרת ביקורי קבוצות תלמידים)
מחיר כרטיס : 62 ש"ח
הזמנת כרטיסים בתיאום מראש בלבד בטלפון 03-6503000
מוזיאון הילדים הישראלי, מפרץ שלמה 1, פארק פרס, חולון