גשר הדודות

שלומקי דגן. איש ישר כפלס. רודף צדק, רגיש ועקשן, נשוי לאהובתו מנוער – יערה וחי עימה בביתם במושב בגליל , עובד כפקח ברשות שמורות הטבע ולוקח אחריות מלאה על עבודתו ומתייחס אליה במלוא הרצינות הדרושה.

dodot

"גשר הדודות" יכול להיחשב ספר מתח. אבל המתח שבו הוא מזן אחר.
שלומקי דגן הוא איש של טבע, הוא אוהב את השמורה עליה הוא מפקח , אוהב את הציפורים המתארחות באיזור, את הצמחיה העבותה שלאורך נהר הירדן , את חיות הבר המתרוצצות במרחבי השטחים ומנהלות את חייהן בחוקיות משלהן.

גיבורת הספר האמיתית היא השמורה בה משוטט שלומקי כשליט בלעדי.הוא אמור לשמור על המקום מפני ציידי חזירי בר וציפורים ולשמור על הסטטוס קוו הטבעי במקום. עם כל הרצון הטוב , הוא נקלע לחיכוכים בלתי פוסקים ולבסוף להתעלמות מצד מעסיקיו ומאוחר יותר גם "נענש" על שהביא להצלתה של תיירת שנקלעה למקום.

יחד עם זוגתו, שהיא גלילית שורשית, יפה, גבוהה וחזקה ונטולת מעצורים. הם מגדלים את בתם היחידה ונאלצים לספוג שוב ושוב מראות ומעשים מעברם.
את הסיפור הארצישראלי הזה מקשטים סיפוריו המופלאים של שדרן רדיו איזורי המעלה "באוב" אירועים שונים מההסטוריה הגלילית, בנוסח מעשיותיו של בוקי נאה. סיפורים אלה, שכביכול אינם שייכים לעלילה המקורית של הספר מתגלים כרקע צבעוני , מרתק ומותח ומוצאים את מקומם המדוייק בפאזל של העלילה המתרקמת לאיטה.

אהבתי את הספר, נהניתי לקרוא בו, נהניתי להיזכר במקומות ובסיפורים על אתרים שונים בכנרת ומסביב לה ואהבתי מאד את גיבורי הספר שהוצגו ללא כחל ושרק.

יוסי עוזרד, איש תקשורת, מפיק טלויזיה וסרטים מצליח ומפורסם בחר להביע את עצמו הפעם בכתיבה. והצליח מאד.

"גשר הדודות" הוצאת כנרת זמורה דביר, 211 עמ'