גברותי ורבותי: מהפך

מילדה שמנמנה שמתנחלת אצל אחרים הפכתי למארחת המושלמת. והשנה, לכבוד 2017, עשיתי לעצמי נס חנוכה ויצרתי קוקטייל ביתי משובח לגמרי בעצמי. לא תאמינו כמה זה טעים וקל. טום קרוז, מאחוריך

* הפוסט נכתב בשיתוף “שוופס”

rony schweppes2

הכל מתחיל אי שם בכיתה ד׳, כשעברנו מפ״ת לת״א ואני הפכתי מילדה עגלגלה לילדה עגולה, ספק אליפטית. 1992 ללא ספק תיזכר כשנה בה ארון הממתקים שלנו הפך מלארג׳ ומפנק לדל, דלוח ועתיר בפריכיות אורז וחטיפי תפוח עץ מיובש. אמא שלי חשבה שאם תסגור את הברז, הילדה תפסיק לאכול, אבל הילדה דווקא מצאה פתרון יצירתי – במקום לארח, כי אין מצב שאני אציע לילדי הכיתה פריכיות עם גבינה 1% אחרי חוג, התחלתי להתארח! וכך ב- 1992 הפסקתי להיות הילדה שתמיד כולם חייבים לבוא אליה והפכתי רשמית להיות הילדה שתמיד ״מתנחלת״ אצל אחרים ואפשר גם לדייק ולומר מתבייתת על המקרר שלהם.

השנים עברו, גדלתי, בכל המובנים וגם כשהיה לי בית משלי, המשכתי עם המסורת. המקרר שלי תמיד היה עצוב כדי שלא חלילה ״אנשנש״ בזירה הביתית וברגע שיצאתי מהבית, החגיגה התחילה. כשחברים באו לבקר אותי הם ידעו שהכי רחוק שהם יוכלו לקבל אצלי זה מים עם לימון וביום טוב, אפשר להתפנק עם זירו. ואז הגיע רון.

rony schweppes1

רון, שלימים הפך להיות בעלי, מגלם את כל אותם חברי ילדות ששאבתי להם את המקרר. רון קם בבוקר ורוצה לנשנש ארוחת בוקר עם קוקטייל, "אופס אנחנו כבר בצהריים אולי נחתוך איזה סלט שמח עם בירה", "אוי כבר ערב? בואי נכין איזה דרינק ונזרוק כמה דברים לאש?", "אה, ורגע, אולי תזמיני את אמיר? ועמית? ואיפה בת-אל? ומה עם איתי? ואיפה שי? ואמוש באה?"

בלי ששמתי לב, כעבור 25 שנים, הבית שלנו הפך להיות מעוז עלייה לרגל  לחובבי אלכוהול ומזון ואני הפכתי להיות: ״המארחת״. וכיאה למארחת לא השארתי את 2017 מקופחת. הזמנו חברים מכל הסוגים- אקסים, ידידים, רווקות ורווקים, עקומים וישרים, העיקר שיהיו רעבים וצמאים!

rony schweppes3

איכשהו יצא שהשנה סנטה קלאוס והמכבים נהיו מאוחדים, אז ליד הקוקטיילים והמשקאות, המתינו גם לביבות וסופגניות, אבל גולת הכותרת היה כמובן הבר שעוצב תחת הקונספט DO IT YOURSELF- אנחנו דאגנו להכל, אתם כבר תעשו את המיקס!

ומה היה לנו על הבר?
אלכוהול:
ג׳ין
וודקה
ערק

חברים של אלכוהול:
טוניק
ג׳ינג׳ר אייל
מיול
ראשן

התוספות הלוהטות של הערב:
רצועות לימונים
עלי נענע
עלי טימין
אשכוליות אדומות מקורמלות על האש עם סוכר חום
מנגו מסוכר ומיובש
דובדנים היישר משנות ה-80
קשי יוקרה עם כוכבים, היישר מאיסטנבול!
וקרח. הרבה קרח!

לקח לי זמן להשאיר סופית את 1992 מאחור ולקבל את 2017, אבל הנס קרה. רגע אחרי שסיימנו עם הדלקת הנרות, בחרתי לי כמה קורבנות והראיתי להם מה אני יודעת לעשות, קבלו את הדרינק שלי:
1992 ברוורס
כוס קרה במיוחד
פרוסת אשכולית מקורמלת שקוע בתחתית (כבוד לרון שטרח)
שכבת קרח מפרגנת
וודקה מכל הלב
טוניק בשביל המסורתיות
ואז, סוגרת את הדרינק- עם האחד והיחיד, ה- mule, שהוא ללא ספק מלכת היופי של הדרינקים!
אה רגע! לא לשכוח, לעשות רוורס לניינטיז ולהוסיף דובדבן! כי זה גם מצחיק וגם טעים!

rony schweppes4

אכלנו ובעיקר שתינו ובלי ששמנו לב הערב נגמר. כולם היו גמורים. כנראה שזה השילוב המנצח של שמן ואלכוהול שעשה ת׳עבודה. שימו רגע בצד את הלביבות והסופגניות שללא ספק הן סוג של נס ותנו מקום של כבוד לאלכוהול. כי תכלס מסתבר שכל אחד יכול ״לבשל״ לעצמו בבית את הקוקטייל שלו והברמן הוא רק היד שמנענעת את השייקר. זה קצת כמו ״ביצת הפתעה״, שמים כמה דברים ביחד ואיכשהו זה מתחבר למשהו אחד שווה במיוחד!

פעם מזמן בטח בשנת- 1992 אבא שלי אמר לאמא שלי שיום אחד היא עוד תוכל למכור כרטיסים לביקור במקרר שלנו כי זה קצת כמו מוזיאון עם מוצגים ארכיונים ותאריכי פג תוקף! היא שומרת שם הכל…עכשיו במקום להסמיק, כי המקרר שלכם סובל מאותה תופעה…. צאו למסע במטבח ולא תאמינו כמה מוצגים ארכיונים יש שם שיכולים לעשות ת׳עבודה! סוכריות גומי, תבלינים, עלים, מלפפון, שמנת, צימוקים…. הוודקה סופגת הכל! ואם זה יהיה מספיק טוב…. כנראה שלא תזכרו את זה מחר בבוקר!