בר רפאלי ואני- קווי דמיון

טוק טוק! 

מי שם?

זה השליח. 

אבל לא הזמנתי כלום!

כן. אנחנו באים בלי הזמנה.

מה הבאת?

את המציאות גברת! את המציאות! 

רוצה לקחת ממני או שאשאיר ליד הדלת? 

רק תזכרי שהיא שם שלא פתאום תכה בך כשתצאי מהבית.

הי יפות שלי,

מה שלומכן?

גם אצלכן היה השליח?

האמת? אני הכנסתי אותו.

נתתי לו גם מציאות שעובדת פחות טוב ביקשתי שיחזיר לחברה ושישלחו לי מציאות

אחרת במקומה.

הוא אמר שלא עושים דבר כזה. ושהם מגיעים לא לפי הזמנה.

אמרתי לו תראה. תסתכל.

הבית מבולגן, מלא כביסה.

 לפני חמש דקות הוצאתי במבה יבשה מסיר שהתכוונתי להכין בו קציצות לילדים לארוחת ערב

אבל אז היתה צרחה והלכתי לראות מה קרה וגיליתי שהבת הקטנה שלנו כבר לא בקטע

של טיטולים אז היא הסירה את שלה והניחה אותו בעדינות

על הראש של אחותה.

נו בטח שהערתי לה.

וזה נתן לגיטימציה לאחותה השלישית למשוך לה בשיער. כולם בכו.

הגדול בא מהחדר השני. ממש עזב את האייפד ובא לראות מה קרה.

שאלתי מי רוצה לעזור לי להכין ארוחת ערב?

הלכו אחרי זעטוט ושלושה זעטוטות.

שתיים חצי ערומות, אחת עם סיר ומזלג פלסטיק ואחד עם אייפד ( בטח מחפש מתכונים ).

הזה עם האייפד טוען שהוא תקוע.

האייפד לא הוא (הוא עוד לא בן חמש זה מוקדם לו להרגיש תקיעות.

מקסימום שעמום ותחושת חוסר מיצוי ).

יש פרסומות. הנה בר רפאלי.

כן היא עברה לידה. בסדר נו.

גם גל גדות.

מה אתה אומר? באמת? היא אמרה שהיא אוכלת אבל לא כמו חזירה.

אוי. לא יפה… בטח נורא הכעיסה.

כן. זה באמת לא לעניין.

תגיד? בינינו? חילקתם לה מציאות טובה יותר?

לא? די נו!

אתה עובד עליי.

מה באמת? היא גם פתחה לך בטרנינג?

והיא ממש אוכלת? אוכל והכל?

יואו.

זה קטע אתה יודע…

אם נגיד רק היתה אומרת אני אוכלת כמו ציפור במקום להגיד חזירה זה היה מתקבל יותר טוב.

פשוט היתה צריכה להחליף את החיה.

לא חשבה על זה. בטח מהעייפות.

לא מבינה מה כולן רוצים ממנה.

במקום ללטף את עצמן מחפשות להכות במישהו אחר.

כאילו אם טוב לך עם עצמך ממש אז זה לא מפריע,

אם לא אז תגישי בקשה לשינוי בעצמך לעצמך בשלושה העתקים.

זה מזכיר לי שאחרי שילדתי את ה״שניה רגע אני מורידה אותה מהשיש״  הרגיש לי שכל קונספט הקוקו באמצע הראש, עם הטרנינג ״אבל אם אני לוקחת 2 זה עדיין 100?"  מההריון של הראשון פחות נכונים לי.

שאני חייבת ורוצה להפסיק את תהליך ההתאבנות. כי אבנים שוקעות. ולא בא לי לשקוע.

כן כן הכל עוד כאן. הילדים,הכביסה והכלים והעבודה והאקסטרה עבודה והספה שאני כל כך אוהבת.

ובשעות המציאות שלהם, אני נוכחת.

וכשהמציאות שלהם היא חלומות מתוקים, אמא חוזרת להיות אודליה.

ואודליה חתומה על שלושה העתקים של הסכם שלה עם עצמה.

עייפה אהיה בכל מקרה בבוקר והמציאות שלי תמיד תתעורר לפני.

אז אם כבר עדיף שאדע שאני עייפה כי ישנתי שעה פחות אפילו שעתיים כי ישבתי לדרינק, כי כתבתי, כי רצתי, כי רציתי!

בהסכם שלי יש סעיף קבלה עצמית.

אני לא תמיד עומדת בו.

יש לי קטע עם הבטן שלי נגיד שאני לא מצליחה להפנים שזה המצב.

שהקוביות היחידות שיהיו לה הן של שוקולד שאכלתי אתמול.

אתמול הבת שלי נעלה את נעלי הספורט שלי וחבשה כובע והכריזה ״ אני יוצאת לרוץ!

כמו אמא״

לרגע נבהלתי שזה מה שהיא רואה בי וזהו.

ואז רעש עקבים נשמע במסדרון והגיעה אחר כבוד אחותה שהכריזה:״ אני הולכת לעבודה!כמו אמא״

אז קצת נרגעתי.

אבל רק קצת וממש לרגע כי אני אף פעם לא ממש רגועה.

אני המון בטלפון, אני לא אוהבת גינות משחקים, אני לא עושה פאזלים.

יש ימים שאני מנשנשת להם מהביסלי ומרגישה מעולה עם זה ויש ימים שאני מחבקת

סלרי ומרגישה שאני והוא לא קרובים מספיק.

פעם ביום לפחות אני בקריזה על הבית המבולגן

פעם בערב לפחות אני מארגנת אותו ומזיזה את ערימת הכביסה לפינה אחרת.

יותר מסודרת.

אני מתעוררת בבוקר כמו שלגיה.

יש לי ארבעה גמדים ונסיך איתי במיטה.

והראי ראי שעל הקיר לא הכי נקי בעיר.

ומי שם בראי? הי מציאות יפה ועייפה! זו את!

את יכולה לבחור. תבחרי לשמוח.

את יכולה לרצות. תרצי בטובתך.

אבידות ומציאות
אבידות ומציאות

וואלק אתה… נתת לי לדבר בכדי שאבין שאני בסוף לא רוצה להחליף.

לא מחליפה
זה קשה בטירוף. ולא מחליפה. 

תגיד. אני מעכבת אותך? יש לך עוד מציאות לחלק היום?

מה זאת אומרת גם אתה חלק מהמציאות.

בקיצור, לא הפשרתי בשר טחון. לא היום בכל אופן.

אתם עושים גם משלוחים של פיצה?

אודליה בקרסקי
מנקה,מכבסת,מקפלת,מבשלת, עובדת,טסה,חוזרת,שלמה,מתפרקת, מתפקדת,משתדלת,מאכילה,אוכלת (גם סרטים),רצה,באה.אמא לארבעה שחושבת מחשבות טובות (אחרת פשוט אשתגע