ביקורה של גברת

בחורה עם מחשב נייד

מנהג עשיתי לי לכבוד חגיגת יומולדת 16 ה-  "SWEET SIXTEEN"  הנכסף. וואוו, איזו תחושה מרוממת זו להתחיל משהו משלי. להיות הראשונה בשרשרת השבטית הפרטית שלי.

שלש מדהימות יש לי, כבר אמרתי? (סיפרתי עליהן בפוסט הראשון שלי ועל הדרך שבזכותן יצאתי). הנה אוטוטו ה 16 כבר דופק אצלינו בדלת ובלב התעוררה לה תשוקה. הרגשתי בצורך ליותר. לא רק חגיגת כיפק היי. הרגשתי שבין שאר מתנות החגיגה אני רוצה לתת להן גם אותי, אבל קצת אחרת. עשיתי לי מנהג חדש והכנתי לכל אחת מהן (בנתיים ל 2) אלבום עם תובנות כתובות שאספתי לי לתוך הלב מלווה בתמונות שלהן מהחיים. אלבום כזה מיוחד ומושקע שטומן בתוכו אותי ארוזה.

 אחת התובנות המשמעותיות היא על אורחת מעצבנת ברמות שכל יעודה ללחוש לך בפנים לתוך האוזן והמחשבות, לקרסם בך ולנגוס ,להקטין ולצמצם. בקיצור אחת יודעת לעצבן. היא תמיד עושה את עצמה שהגיעה מתוך כוונות טובות "להאיר" את מה שגם ככה מציק. בראשי היא תמיד מצטיירת כאשה מהודרת. כזו שיודעת להתלבש יפה בשמלה אדוקה ומותניים צרות, חובשת מן כובע כזה גדול שיושב על צד הראש כמו בסרטים הישנים. אחת כזו שיודעת לתת כניסה מרשימה ומגיעה בזמן שהכי, אבל הכי לא מתאים לי. דוחפת רגל מבעד דלת ככה שלא תוכלי לסגור לה בפנים. תמיד יש לה חיוך מרוח ועניים חודרות ואז היא פותחת פה והכל שוב מתחיל. (מעניין איך היא נראית אצלך בראש?)

 "כשמתעוררת בך המבקרת הפנימית

זו שתמיד יודעת יותר.

זו שתמיד לוחשת בצעקות שאת לא מספיק

זו שתמיד חיה בהשוואה.

בהשוואה למה שהיה, בהשוואה לזאתי ולהוא  ,בהשוואה לבעל של ההיא.

זו שמצליחה לעורר בך ספק בעצמך, ספק בזוגיות שלך, ספק במהות שלך.

הקשיבי לה בסבלנות.

לזאת אין אפשרות לסתום את הפה.

היא פה להציק ולא תלך עד שתסיים.

הגידי לה  אבל בנימוס "תודה, שמעתי, חשוב מאוד שאמרת ,אבל עכשיו אני באמת עסוקה." ואז תוסיפי בקריצה, "כשאתפנה אזמין אותך שוב לשיחה "

מבטיחה אני לך שהיא תלך. זאתי, אחרי שאומרת את מה ששלה פשוט עוזבת כמו שמגיעה.

לפעמים חוזרת.

אבל אז כששוב מתחילה פשוט אומרים לה בתקיפות מנומסת

"כבר שמעתי, אמרת".

פיתאום נאלמת דום ודוהה.”

removes-a-glove-4077841_640

"גברת המבקרת הפנימית" נועדה לעורר ספק. זהו קול פנימי חזק מאוד שמגיע כשנראה שהדברים לא מסתדרים כמו שאני רוצה וחושבת שצריך להיות. הקול מתעורר כשאני נתקלת בקושי ומרגישה חלשה. "היום" בבוקר התעוררתי איתה עם "קול המבקרת". אתמול התעורר איזה ויכוח  בינינו, אי הסכמה בהקשר הזוגי. כשהבית התרוקן ובן זוגי יצא לעבודה היא באה אלי בכל העוצמה. הרגשתי איך היא משתלטת עלי ומכסה אותי במעיל כבד וארוך. איך היא מספרת לי את מה שאני כבר יודעת אבל במילים שלה. מילים בלי חן וחמלה. מילים עוקצות שמגדילות את עומק התחושה. ואני נשאבתי. הרגשתי אותי מתכווצת ונחלשת. במצב הנתון יש לי שתי בררות: להשאר "מכוסה " ולתת לה להשתלט לי על כל היום או לעשות מעשה ולפעול. (היום אני כבר יודעת מה לעשות כמו שכבר הזכרתי בפוסט הראשון על "מסע של מפגשי גוף נפש".) אחד הכלים המופלאים שלמדתי הוא תהליך ההתמקדות (FOCUSING) תהליך שמאפשר קשר עם הנפש שלי דרך שפת הגוף. הכוונה היא שאני מאפשרת לתחושות הגוף לדבר מתוכי ולאפשר לתשובות לעלות.

לקחתי לעצמי פסק זמן כי לא נראה לי אפקטיבי לשגר את עצמי "היום" כמו שאני. אף אחד לא ירוויח מזה ומה שבטוח אני אפסיד. התישבתי ולקחתי כמה נשימות דרך האף ישר לבטן.(דמייני לך בלון מצומק שיושב בבטן והאוויר שנכנס מנפח ישר את הבלון) מתרכזת  בשאיפות ונשיפות, באיך שהאויר נכנס לגוף דרך האף ויוצא באיטיות דרך הפה.

5 נשימות עמוקות שכאלו מאפשרים רגיעה לגוף. האוויר שנכנס מעורר את החמצן במח ובעצם מאפשר מן מדיטציה קלילה. שואלת את עצמי איפה התחושה מתעוררת בי בגוף וממתינה. הרגשתי איך בית החזה שלי מרגיש כבד, דחוס ושחור. ממש אפשר היה להרגיש את הכובד. ההתמקדות בתחושה איפשרה לי לאתר את מקום הכובד שהיה ממוקד באיזור הנשימה. שאלתי את עצמי  מה התחושה של "זה" או יותר נכון איזו מילה יכולה להביע את התחושה המורגשת שבגוף שלי. ומה שעלה היה "איבוד" פחד לאבד את מה שיש ולחזור לתחושה המעיקה של מה שהיה בעבר וחשבתי שכבר בשליטה. עוד עלתה בי תחושה של

"מאוד קטנה" אפילו "חסרת יכולת " . אפשרתי לתחושות האלה לקבל "קול חלוש וקטן" מה שעלה מתוכי באותו הרגע (זה יכול להיות באותה מידה צורה, תנועה, בעצם כל מה שמופיע באותו הרגע). הרגשתי שבאותו הזמן אני רוצה להתכנס לתוכי וזה מה שעשיתי. אבל עכשיו המועקה, אותה גברת מכרסמת איכשהו קיבלה צורה שיכולתי להכיל ולהחזיק. התחושה הפכה למשהו עם גבולות. עוד כמה נשימות עמוקות וקמתי. אבל הפעם אחרת. רגועה ומוחזקת. חייבת לציין שבמהלך היום הופיעו מעליהם פיתרונות יצרתיים לקושי שהתעורר בבוקר. נפגשתי באנשים שבדיוק הייתי זקוקה להם. קיבלתי מידע שהיה חסר ופותח איוורור איפה שחשתי הבוקר דחוס. דיברתי אלי את הלב שלי ולא של אותה גברת ביקורת שלגמרי התפוגגה לה אחרי שהחזרתי לי את עצמי.

תהליך ההתמקדות מאפשר להבין את שפת הגוף והלב שלי. מאפשר לי להיות מחוברת לאני שלי ולהיות בהקשבה למה שיש לגוף שלי להציע. תהליך ההתמקדות מאפשר איסוף של תחושות למילים מכוונות דרך. כל מה שני צריכה זה לדעת להקשיב לשפה של תחושות שמדברות ומסמנות אלי אהבה. לאפשר את השקט ולהחזיר לעצמי את השליטה.

 כאן בשבילך לתהליכים של התמקדות

למצוא את מה שמסתתר ומבקש להתעורר.

AEJZ4294 (2)