בין עצב לחיוך/אופיר מרגוליס
הוצאה: סטימצקי הוצאה לאור, 2014
80 עמ', כולל תודות.
אופיר מרגוליס חושפת בספרה על מה שקדם למחלת הסרטן, התמודדות וניצחון על המחלה.
אופיר נולדה בארצות הברית, משפחתה עלתה ארצה כשהייתה בת שנתיים.
בכיתה ב' התחילו ההצקות, ובכל כיתה הרמה של ההצקות עלתה ואופיר לא אהבה את עצמה, המראה החיצוני הפריע לה. השיער, אף אחד לא אהב את השיער שלה, גם אם היא דיללה אותו או החלקה יפנית, עדיין צחקו עליה.
הכל השתנה בסוף כיתה ח', כשהיא גילתה נפיחות בצוואר, ופגישה אצל רופא אף-אוזן-גרון. אחרי בדיקה קצרה, הרופא אמר לאמה שיש חשש לסרטן.
בדיקת FNA – ביופסיה שבה שואבים נוזל באמצעות מזרק ומחט מאוד דקה, הבדיקה יצאה שלילית.
ניתוח – ביופסיה – חתך בצוואר שיותיר צלקת, ומשם יילקח חלק מהבלוטה, התשובה יצאה סרטן.
לסרטן יש טיפול כימותרפי, המחלה שהיא לא רצתה שתהיה, ולא חשבה שזה יקרה לה.
לימפומה, "שלב 4", ולפי הרופא היא הייתה צריכה לעבור 3 ניתוחים: שימור השחלה, בדיקת מח עצם כדי לוודא שהוא לא נפגע, הכנסת פיק ליין ליד, שדרכו יעבור הצינור של הכימותרפיה.
יום אחרי הניתוח, היא החליטה לגזור את השיער לפני הנשירה.
משפחתה תמיד הייתה שם, תמכה בה, אפילו אחיה הקטן לקח מספריים וגזר את הגבות שלו.
ביומן היא כתבה הכל, כולל שירים. אמה ייעצה שהיא תפנה לעמותות אולי יוכלו להגשים לה חלום.
עומר מעמותת "גדולים מהחיים" הפנה אותה לליאור מאותה עמותה, והכיר לה אמנים שביצעו את שיריה הכתובים בספר.
הסרטן עבר, ודודתה לאה היא זאת שנתנה לה הרשאה להמשיך לצחוק, לא לפחד ולהמריא גבוה.
בזכות עמותת "Make A Wish" היא הוציאה את הספר.
אופיר לא ויתרה ולא נתנה למחלה לנצח והוכיחה שלפעמים חלומות כן מתגשמים.
"נפרדתי מהזמרים והודיתי להם על הגשמת החלום הכי גדול בחיי. הרגשתי כל-כך שמחה ועצובה בו זמנית." (עמ' 47).
על גב הכריכה:
“לפעמים מתוך הקושי, מתוך המלחמה,
צומחת היכולת, ההשכלה,
מתפתחת כוונה,
לשמוח.
ואם עוד יש לי כוח
להביט על החיים כמתנה…”
“תמיד הייתי ילדה מאוד סגורה וביישנית, והיו תקופות שסבלתי מבריונות של ילדים כלפיי. בתקופה האלה הרגשתי שאני עלולה להרים ידיים. אבא שלי היה מעמיד אותי מול המראה ומבקש ממני להגיד לעצמי ‘אני יפה’, ‘אני מקסימה’, אבל לא הייתי מסוגלת. בעיני עצמי הייתי מכוערת.
אני מאמינה באלוהים. מאמינה שהוא ראה הכול ורצה ללמד אותי מהי אהבה. ‘עכשיו תהיה לך קרחת,’ הוא אמר, ‘את תתכערי, הכול יכאב לך – כאבים בלתי נסבלים – דווקא אז תלמדי לאהוב את עצמך כמו שאת וליהנות ממה שהחיים נותנים.’”
אופיר מרגוליס, נערה בת חמש-עשרה, מתעוררת בוקר אחד למציאות חדשה; בצווארה מופיעה נפיחות מוזרה שמובילה לסדרת בדיקות ולגילוי סרטן מסוג לימפומה על שם הודג’קין.
חייה משתנים מן הקצה אל הקצה.
אופיר חולקת עם הקורא את פחדיה, את תסכוליה ואת הכאב הגדול, אך גם את התקווה, את האמונה ואת הרצון להמשיך לחיות.