באה מאהבה – מפגש שלישי

אני בסדנה ליצירת זוגיות. אתם קוראים, כמו כל שישי. מה עושים שם, למה זה טוב, מה הם החסמים ומה אפשר לעשות איתם.

בחורה עם מחשב נייד

קישור לפוסט הקודם.
מה הסיפור שלך עם זוגיות? שאלה באוויר. אני מנסה לענות. הכי בקצרה: התאהבתי-התחתנתי-התגרשתי-יוצאת לדייטים. לעיתים עדיף פשוט לקצר.

מה זה הצלחה?

חילקנו את הלוח לשמאל-ימין בניסיון לתת תשובות לשאלה הזו.
בצד ימין של הלוח אלו הקשורים לתחום הריגשי-ערכי: סיפוק, אושר, אהבה.
בצד שמאל אלו הקשורים לתחום הפיזי-ארצי: כסף, זוגיות, הישגים.
מה שבימין תלוי רק בי. מה שבשמאל גם בי.
כדאי לבחור יותר בדברים שתלויים רק בי. למה? כי הם אלו שישפיעו עלינו בדרך למטרה וייצרו את ההצלחה. הרי מה שתלוי רק בי – הוא בסופו של דבר בשליטתי.

חסמי הישגיות

מה הם אותם החסמים שמונעים מאיתנו להגשים את המטרה שלנו וליצור קשר זוגי מוצלח? יש המון כאלו! הרבה יותר ממה שאני יכולה לחשוב אפילו, ומסתבר שכל אחד עם החסמים שלו.
למדנו בסדנה מה הם אותם החסמים, ואני בחרתי באחד מהם.

תאשימי אותו

מה הם החסמים שמשפיעים עליי? אם צריך לבחור רק אחד, וזה באמת לא פשוט כי הצלחתי להחזיק די הרבה כאלו מסתבר. אני בחרתי בחסם של להאשים את הצד השני.
אני מאוד מכירה את זה מהחיים ואני יודעת שגם כשהייתי נשואה מצאתי את עצמי במשחק הזה לא פעם אחת. ברגע שהוא היה אומר לי משהו אני מייד קמתי ואמרתי "אבל אתה זה שרצית (…)". הרי כולנו יודעות שההגנה הכי טובה היא התקפה. איך לא.
אז הנה הסיפור במלואו. הסיפור הזה ספציפית דווקא לא קשור לגרוּש שלי.
אני הייתי עדיין-לא-גרושה-רשמית והוא היה שחקן רציני במגרש של עצמו. ושל 50% מהבנות באיזור. לפחות.
ידעתי שהסיטואציה בה הכרתי אותו עשויה להיות אבן נגף ביחסינו. אני כותבת יחסינו אבל זה די ברור שלא ממש היה מדובר ביחסים, בטח לא במערכת יחסים, וגם לא ממש ברור מתי בכלל הם התחילו, ואפילו אמרתי לו את זה. בראש היה לי את כל מה שהחברים שלו אמרו לי עליו לפני שהחלטתי שאני רוצה אותו, למשל: הוא פנוי אם את רוצה, אבל ללילה אחד, מקסימום שניים. לחברים שלי ולכל מי שבמקרה עבר לידי והיו לו שתי דקות פנויות בלו"ז כדי להקשיב לי אמרתי: אתם חייבים להבין. זה הוא זה שמשחק איתי משחקים ואם הוא היה רציני מזמן כבר היינו באמת ביחד ולא רק אחרי חצות ולא פעם בשבועיים או בירח מלא. אז אמרתי. והקשבתי לעצמי. ושיכנעתי את עצמי וכמעט גם אותו. וכן, המשכתי לשחק את המשחק שלי. למה בעצם?
כי לא רציתי להיפגע
כי נורא רציתי להיות כמוהו – הרי דומים נמשכים
כי חשבתי שאם אני אעשה עיניים לגברים אחרים בזמן שהוא יושב לידי על הבר אולי זה ישנה אותו אפילו בקצת
כי אמרתי לעצמי שגם ככה אין לי מה להפסיד אז למה לא להמשיך.
וכל הזמן התרגזתי. המשכתי להגיד: אבל אני זו שרוצה קשר רציני! זה הוא שלא מוכן. לקח לי זמן להבין שזה לא באמת היה כך. אפילו לא קרוב.

מה עושים עכשיו

אז איך משחררים את החסמים? התשובה בגוף השאלה. פשוט משחררים.