את הזכות לשם טוב צריך להרוויח

קצת יותר מיממה מהרגע שהמשטרה פרסמה תמונה של חשוד באונס ובהטרדות מיניות, הוצפה הרשת בעדויות על פגיעות מידיו ובתגובות של אלה שזועקים על הפגיעה בשמו הטוב

בחורה עם מחשב נייד

מאת זהרה ביטון

 למה נשבר לי הכוס כבר מהזכות לשם טוב?

בשבוע האחרון משטרת ישראל הדהימה את כולנו ועשתה משהו נדיר שכבר לא חשבנו שנזכה לראות: את העבודה שלה.

אני יודעת שאנחנו כבר לא יודעות מה זה אומר בדיוק, אז הנה; המשטרה העלתה פוסט לעמוד הפייסבוק שלה עם תמונה של חשוד, עודד וייס, שעמדו נגדו אז שתי תלונות על אונס והטרדות מיניות, כשאחת מהן היא קטינה והפעילה קול קורא לנפגעות לבוא ולהתלונן נגדו. נהדר, לא?

משטרת ישראל מצטרפת למאה ה-21 ומשתמשת ברשתות החברתיות (הכלי הכי רלוונטי בחברה היום לדבר עם הציבור) כדי לסייע בחקירה.

עברה קצת יותר מיממה מהרגע שהמשטרה פרסמה את השם והתמונה וכמעט כל קבוצה בפייסבוק – החל מקבוצות פמיניסטית וכלה בקבוצות שמדברות על מוזיקה ונצנצים – התמלאו בעדויות מסמרות שיער העוסקות בחשוד. עדויות העוסקות בכך שהוא הטריד אותן או את חברותיהן, או חמור מכך, העוסקות באונס של ממש. אט אט נתגלתה התמונה במלואה; החשוד המדובר הוא לא פחות מצייד, שפועל כבר יותר מעשר שנים, במעגלים שונים, כאשר אנשים רבים סביבו היו מודעים ברמה מסוימת לבעייתיות שבו. כשהוא היה חניך בצופים הכינוי שלו היה "עודד המלטף", הוא פעל בדפוסי פעולה קבועים וכל כמה זמן משייך לעצמו קהילה חדשה כדי למצוא לעצמו קורבנות חדשים ואפילו הגדיל ועשה ולמד את אמנות המסאג' כדי למצוא עוד ועוד קורבנות. בשלב זה, אף אחד לא יכול כבר לשער מה סדר הגודל של הפיגוע המגדרי שהוא עודד וייס. אבל חכו רגע, מה שכחתי? אה, שמו הטוב.

שלא באשמתנו כחברה, ישנו בלבול חמור בכל הקשור לשיח הזכויות. בשורה התחתונה, כל אחד מקבל עם לידתו את הזכות לחיים, חירות וקניין. זה הבסיס לכל חברה מתוקנת ובכל זאת, הוא פשוט ורזה למדי. אני יודעת, זה נורא מבלבל, בעולם של זכותי ללבוש מכנסיים קצרים וזכותי לכתוב לך ביוגורט על השולחן שאת מלצרית זונה מטונפת כשלא הבאת לי בזמן את האוכל, מאד קשה להבין מה מגיע לי ומה נראה לי שמגיע לי. בין היתר, לא מגיע לי שם טוב ולא נולדתי עם הזכות לשם טוב. לא אני ולא עודד וייס.

שם טוב מרוויחים, בונים ומייצרים בעבודה קשה. מי שקובע את רמת שם הטוב שלך היא החברה סביבך והחברה סביבך יכולה לקחת אותו בקלות. שם טוב ומוניטין אלו אלמנטים מופשטים ורופפים שאין להם הגדרה אחת מוחלטת ועל כן חשיבות שם הטוב מלכתחילה תלויה מאד בחברה שבה אנחנו נמצאים. סתם דוגמה, ככה, מקצה ראשי, לאייל גולן אין שם טוב, אבל הוא בכל זאת מתקבל בחיבוק באירועי סליחות הממומנים מכספי המיסים שלנו. כנראה שפוסטים בפייסבוק ואפילו חקירות צולבות במשטרה לא חורצות גורלות.

לכן, כשהמשטרה סוף סוף השכילה להשתמש בכלי היעיל ביותר כדי להגיע לפתרון החקירה בזמן הקצר ביותר, לא נפגעה אף זכות שנולד עמה עודד וייס. יגידו מתנגדיי האינטלקטואלים שהמשטרה יכלה באותה מידה ללכת לתשאל מכרים על מנת להגיע לאותה תוצאה ולא "לחרוץ גורלות" על גבי הרשתות החברתיות. אם הייתם מקדישים אפילו גרם תשומת לב לפרטי המקרים, הייתם מבינים ששיטת פעולתו של עודד וייס היא ספורדית ומשולחת רסן וכל כמה זמן הוא מחליף זירה וקורבנות. משטרת ישראל עשתה 1+1 וגילתה את הרשת שבה כולנו מתרכזים ואכן העלתה בחכתה פירות. אם היה עודד וייס חף מפשע, לא הייתה משטרה מעלה בחכתה ולו תלונה אחת.

כל אחד מאיתנו יכול להיות נתון לחקירת משטרה בכל רגע נתון במידה והמשטרה חושבת שישנן מספיק ראיות המצדיקות חקירה. שמות של חשודים מאז ומתמיד פורסמו בעיתון ואלא אם כן בצו בית המשפט, היו נתונות למשפט ציבורי. אז מה שונה? הקומנט סקשן?

צייד אורב לקורבנות (צילום: שאטרסטוק / Sander van der Werf)

ניוז פלאש -בדיוק כמו שאני יכולה לצדד במתלוננות, אתם יכולים בהמוניכם להגן על "שמו הטוב" של עודד וייס. והנה, אתם עושים זאת נהדר, מאות תגובות מלאות סלאטשיימינג, אלימות ונזיפות בפמיניסטיות, צבא שלם לזכותו של טורף סדרתי שבמקום להתמקד בלייצר לחץ ציבורי על המערכת השיפוטית כדי שלא ישוחרר אחרי חצי שנה על תנאי (קרו דברים מעולם), מעדיפים להגן על זכויות שמעולם לא התקיימו.

אם שם טוב הייתה זכות בסיסית כלשהיא, לא הייתם לעולם יכולים לבקר מסעדה, או אדם, לא הייתם יכולים לשקר לעולם ואפילו לא לומר את הגרסה שלכם לאמת. הייתם מחויבים לשמר את שם הטוב של כל אדם שאתם באינטרקציה איתם. במציאות כזו, כל ערך שאתם מייחסים לשם טוב היה מאבד ממשמעותו מהר מאד. שם טוב נבנה על ידי אוסף של דעות, רעות וטובות, והציבור סביבו שופט מי מנצח. אם היינו מחויבים להביע רק סוג אחד ספציפי של דעה, איך החברה יכולה לגבש רושם של שם טוב?

שמו הטוב של עודד וייס נפגע, כמו ששם טוב של כל אדם נפגע כאשר הוא נמצא בחקירה משטרתית, כמו ששמי הטוב נפגע כל פעם שאני מעזה להיות פמיניסטית בפומבי ולומר את שעל דעתי. כל שנותר לי לצפות, זה שיהיו מספיק אנשים שיעריכו אותי בערכים חיוביים, כדי שבסופו של דבר, בבית המשפט הציבורי של שם הטוב, אני אצא כשידי על העליונה. אם סביב עודד וייס לא היו תלויות עשרות עדויות, הייתי מאחלת לו את אותו הדבר.

ובינתיים, נותר לי לתהות מה עקום בחברה שמעריכה זכות מזויפת לשם טוב הרבה יותר מהזכות האמיתית, השרירה והקיימת לביטחון של עשרות הנשים שתקף עודד וייס.

בחורבן הפטריארכיה ננוחם.

רוצות לקרוא עוד על הפעילות של כולן? הצטרפו למהפכה הפמיניסטית

כולן - كلهن
קידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל אנחנו ב"כולן" שואפות לחיות בעולם שבו קולן של נשים נשמע ומקבל מקום שווה בחברה, בכל מקום ובכל זמן. אנו חולמות על חמישים אחוז (או יותר) נשים בכל תפקידי ההנהגה במדינה, על הורות שיויונית, על תרבות שבה עברייני מין מוקעים ונענשים ונשים שנפגעו זוכות לאמון ותמיכה מסביבתן, עולם שבו נשים אינן מוחפצות ואינן נסחרות ונקנות, עולם שבו לנשים יש שיויון אמיתי- חוקי, תרבותי וחברתי, ואת האפשרות לבחור את חייהן ללא הסללה מגדרית.