אפקט הקורונה – יותר ילדים או יותר גירושין?

תופעת ה"בייבי בום" לאחר מלחמות היא תופעה אוניברסלית ידועה. המלחמה מעוררת סכנה קיומית המחזקת את יצר הקיום, וזה בא לידי ביטוי (איך לא?) בהתכנסות בתוך הזוגיות והמשפחה, ובחיפוש אחר חום ואהבה שתוצאותיו הן הריון ולידה.
"אנחנו הילדים של חורף שנת 1973", הפך מסתם פזמון לתיאור האופטימיות הישראלית הבאה לידי ביטוי בליבידו הלאומי, ובכל מה שקשור לחיזוק הדור הבא.

ומה לגבי משבר הקורונה? האם האפקט שלו יכול להיות דומה לתופעת הבייבי בום לאחר מלחמה?
נגיף הקורונה הוא בעל פוטנציאל הדבקות גבוה, ולפיכך יכול להתפשט בקלות בכל הארץ. נראה כי הנגיף מסוכן בעיקר לחולים מבוגרים, אצלם שיעורי הסיבוכים והתמותה גבוה.
החשש מפני התפשטות הנגיף, והניסיון לעצרו הביא לסגירת שערי הארץ למי שאינו אזרח ישראלי. נקבעה חובת בידוד של 14 ימים לאזרחים ישראלים השבים מחו"ל, ולכל מי שהיה במגע הדוק עם חולה, הכולל שהייה במרחק של פחות מ-2 מ' מהחולה למשך 15 דק' לפחות.
הגבלות אלו הביאו לבידודם של עשרות אלפי אנשים בודדים, זוגות ומשפחות בביתם ומספרם עולה מידי יום.

בידוד או בידור?
אם היינו מצפים שהרשת תקרוס תחת סיפוריהם של המבודדים, הרי שאין זה המצב כלל וכלל. פה ושם מראיינים אמצעי התקשורת בודדים, זוגות ומשפחות המספרים על התמודדותם עם 14 ימי הסגירות בביתם שנכפו עליהם. שבועיים זה המון זמן. בנוסף, נראה שהם אינם רוצים שהעולם מבחוץ ידע שהם בבידוד, שלא יחשבו שהם עלולים להיות מדבקים לטווח הארוך וגם אולי יש סיבה אחרת בשלה הם בבידוד והם לא מעוניינים לגלות אותה.

מה יש לפרטים, זוגות ומשפחות לעשות בבידוד?
הפרט- אם מדובר באדם יחיד, הרי שהוא תלוי בבני משפחתו בכל מה שקשור להכנת אוכל והשגת גחמותיו, והם צריכים להיות שם בשבילו ולהשיג לו את מבוקשו. מצב כזה יכול להביא לכעסים אצל שני הצדדים, המבודד שמרגיש מסכן, תלוי באחרים ודורש תמיכה ותשומת לב, והמטפלים בו שממשיכים בשגרת יומם, ובנוסף צריכים לספק את צרכי המבודד ולענות על גחמותיו.
בני הזוג- הם בעיקר אלו שחזרו מחופשה, ו/או שבילו יחד ונשלחו לאחר מכן לבידוד. עכשיו הם נסגרים ל-14 ימים נוספים יחד. חלקם כבר מיצו את "הביחד" שלהם בחופשה, וכשהם חיכו ל"חופשה מהחופשה", כלומר לשוב לעבודה ולקבל אויר אחד מהשני, נפל עליהם הבידוד המשותף. אם יש להם ילדים, יש להם דאגות נוספות כיוון שהם צריכים למצוא לילדים פתרון מגורים במהלך הבידוד. גם הריחוק הכפוי מהילדים יכול לגרום לשיברון לב אצל ההורים והילדים.
המשפחה- משפחה שחזרה מבילוי בחו"ל, או משפחה שנחשפה לאחד מנושאי הנגיף נכנסת כולה לבידוד. בידוד זו לא חופשה ארוכה שאפשר להעסיק בה את הילדים מחוץ לבית, ומגיעים לסופה בזחילה. כדי להעסיק ילדים בתוך הבית בלי אפשרות לשינוי אוירה, צריך להיות מאוד יצירתיים. הנטל בנושא העסקת הילדים צריך להתחלק בין שני ההורים, והלחץ בסיר הלחץ מתגבר מיום ליום.

korona2

הריון או גירושין?
נדרשת מהפרט, מבני הזוג ומכל המשפחה סבלנות רבה כדי לעבור את תקופת הבידוד ולצאת ממנה שפויים ומחוזקים. בנוסף גם השימוש בהומור לא יזיק, כדאי לתבל את הקושי ולהפוך את הלימון ללימונדה. צלמו הרבה ותעדו סיטואציות מצחיקות, כבר עכשיו אתם יכולים להתחיל לכתוב את "ספר הבידוד" שלכם.
אז איך יצאו בני הזוג מהבידוד, כשהם בהריון? או שמא ירוצו ישר להתגרש? אני כבר מחכה לסטטיסטיקות של אחרי (ובכלל לסיים עם זה ולהיות אחרי) ימים יגידו…
בינתיים והכי חשוב- בריאות לכולם!

אורנה שפטר, עו"ד ועו"ס מגשרת זוגית ומשפחתית
050-5794548, 03-6962453
orna@shpetter-law.co.il

אורנה שפטר
שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין מידע משפטי, סיפורים מחדר הגישור, מקבוצות התמיכה ומחיי. מאמרים נוספים בנושא גישור גירושין ועוד אפשר למצוא באתר הבית שלי: os-gishur.co.il/