"אני הולך לעשות סרט שיכול להציל הרבה אנשים"

כשניר טויב החליט לעשות סרט על הסרטן שלו, הוא האמין שהוא בדרך לנצח ויכול להשתמש בנסיונו כדי לעזור לאנשים אחרים להתמודד. הוא צדק בחלק השני, אך למרבה הצער טעה בראשון

בחורה עם מחשב נייד

ובחרת בחיים. צילום: גיל איזקוב

קצת פחות מ-10 דקות לפני סיום "ובחרת בחיים", סרט התעודה שאפשר גם להגדיר אותו כדרמת מתח על מחלת הסרטן של ניר טויב, אומרת אשתו, גלית, משהו כמו "26 בינואר. ניר בן 48 ומחליט לעשות יום הולדת". 26 בינואר. זה בדיוק היום. הוא היה אמור לחגוג היום את יום הולדתו ה-50.

זה סיפור שסופו העצוב ידוע מראש, ובכל זאת לכל אורכו תמצאו את עצמכם מקווים, ואפילו מאמינים, שיהיה לו סוף אחר.

טויב, יוצר סרטים מוערך ("החווה הסינית – רשמון", "תדע כל אם", "ממלכת הסוד"), לא עישן מעולם, ובכל זאת בבדיקה שגרתית שעבר התגלה בגופו סרטן ריאות. הוא התחיל בטיפול רגיל, אך כשהמחלה חזרה הוא הבין שזו לא הדרך, פיטר את האונקולוג שלו ומצא לו רופא שיסכים ללכת בדרך שלו, פרופ' חובב נחושתן.

וזאת היתה לגמרי הדרך שלו. טויב, ללא כל השכלה רפואית, החליט לחקור את המחלה שלו ואת המוטציה שגרמה לה, כשהוא מגייס לצורך כך את מיטב החוקרים בארץ ובעולם. הניצחון הראשון שלו היתה כשהתגלתה המוטציה, בגן שמעולם קודם לכם לא חשבו שהוא קשור לסרטן הריאות, ואז החל המירוץ למציאת התרופה.

טויב ניהל את המלחמה שלו כמו גנרל מיומן, למרות שבאותה העת הוא גם היה החייל שנמצא בקו האש הראשון. בשלב מסוים הוא גילה כי יש תרופה מסוימת שיתכן כי היא מתאימה לו, אולם היא היתה בשלבים מוקדמים יחסית של ניסוי והוא לא יכל לקבל אותה.

כולם מסביב ידעו שמדובר במירוץ נגד הזמן, וכי בסופו של דבר תהיה תרופה מתאימה. אלא שהאויב שבו נלחם טויב היה אכזרי.

עשרה ימים לאחר אותו יום הולדת 48 נפטר טויב. שבועות ספורים לאחר מותו הוכחה מדעית יעילותה של התרופה שמתאימה למוטציה שלו.

ביום רביעי הבא (4.2), שנתיים פחות יום למותו, ישודר ביס דוקו (בשעה 21:00) הסרט "ובחרת בחיים". הסרט שניר התחיל לעשות ולא הספיק לסיים.

[youtube yubJrGcYxgI nolink]

צילום: גיל איזקוב