אל תתן לי תמיד ל"נצח" אותך

אני מבין מה שאת מרגישה ואומרת – לא חשבתי על זה מנקודת המבט הזו. אני באמת חושב עכשיו שאולי באמת לא כדאי לי לעשות מה שרציתי ואני אומרת לך : לא לא, לך תעשה מה שרצית, ואתה הולך….ושוב, נתת לי הרגשה שאני צודקת – אבל בעצם אתה משיג את מה שאתה רוצה. תעשה לי טובה – אל תתן לי לנצח תמיד.

בחורה עם מחשב נייד

אם זה לא היה נשמע כך – זה הרי היה יכול להיות אחרת…נכון? לא היינו מדברים על זה. הרי הוא כל כך מקסים ותמיד מבין אותך אומרות החברות שלי – אז מה את רוצה ממנו? למה אני שומעת את זה כל כך הרבה אני חושבת לעצמי בשקט…  אבל אתן לא מבינות אני מנסה להסביר – בסופו של דבר הוא הרי משיג את מה שהוא רוצה  כי אני תמיד מרגישה ש"אני מנצחת". אני אולי מנצחת – אבל הוא משיג את מה שאתה רוצה.
בערב, אחרי "שיחת בנות" אני  מחליטה לנסות להבין אותך: למה אתה הולך איתי למקומות האלה, למה?  רוצה לדבר איתך אני אומרת לו. כשגבר שומע את המשפט הזה הוא בדרך כלל רוצה למות. אני לא מוותרת – אני עושה לנו קפה אמרתי. הוא מבין שאבוד לו ואנחנו נדבר.
אם זה עושה אותך שמח ענייני מלחמה של "את תמיד מנצחת ……." – אם זה מה שעושה אותך – מחוייך – קטונתי.  חבל שזה מה שקורה, חבל שאתה חושב שאני רוצה להיות שם, בפינה הזו, עצוב נורא. איכשהו אני מרגישה טוב עם עצמי באותו רגע , מרגישה שהבנת אותי והסכמת איתי והולכת עם תחושה טובה  שהצלחתי להסביר לך   – בערב אני פוגשת אותך עם מה שרצית.
"מה את רוצה ? " – אתה אומר, הרי אמרת שהכל בסדר, אתה חכם גדול אני באמת מתעצבנת, אתה נותן לי תחושה שזה בסדר אבל בסוף אתה הרי משיג מה שרצית ועוד יותר מעצבן מזה  – אתה עושה את זה עם "ברכת הדרך" שלי.
אם אתה שונא / כועס /נעלב ממני – אז תגיד לי את זה, אם אתה לא מאמין לי וחושב שאני לא אומרת מה שאני מתכוונת אליו – אם אתה חושב שאני לא מאמינה לך – תגיד את זה, תגיד את זה באותיות מפורשות, תגיד בגדול !!!! – אני  לוקחת אותך בדיוק כמו שאתה, עם כל מה שנתת ואתה נותן לי  מול מה שחברים אחרים לא שאלו או נתנו. ואתה, נתת ואתה נותן כל כך הרבה. אני תמיד מרגישה שהלב שלך הוא שריר גמיש ויכולת ההתרחבות שלו היא כמעט אינסופית.  בחיים לא לקחתי ואני לא אקח כמובן את מה שאתה מעניק לי כמובן מאליו – אתה לא יודע את זה? בחיים שלי זה לא ייקרה . לכןן  כואב לי שאתה בוחר ללכת איתי בדרכים כאלה . אל תתן לי להרגיש את מה שאתה רוצה להשיג. תן לי לבחור את מה שאני להרגיש.
היחס שלך לכעס שלי  הוא כל כך סלחני, אתה כל כך מקבל שאני מתעצבנת מול היכולת שלך לסלוח לי ולהכיל את התיסכולים והעצבים שלי. לפעמים אני חושבת ומרגישה שאני זקוקה לך שתשים לי את הגבולות, אבל ברגע שאני מנסה לדמיין אותך שם לי גבולות אני יודעת שאני לא אהייה איתך כי אני לא בנאדם שיכול לחיות עם גבולות, ובוודאי שלא גבולות נוקשים, אני בנאדם שצריך להגמיש ולהתאים ולשנות את הגבולות שלו כל הזמן על פי הסיטואציות המשתנות בחיים שלי.
אני יודעת שזה סותר קצת את החלק הראשון אבל שוב, גם כאן הייתי צריכה להתאים את מה שאמרתי למה שאני חושבת שתרגיש מול הדברים האלה. בימים האחרונים אני מרגישה כל כך הרבה חסד מול הדברים החמים שלך, כל כך הרבה דאגה ואמפטיה  ואני מלאת פליאה כל יום מחדש איך אתה מכיל ומבין אותי – פעם אחת תגיד "אני לא מבין אותך". אני יודעת לבד שלפעמים אני לא צודקת ולא עשיתי דברים נכון – אז למה אתה תמיד מבין אותי? אל תשים אותי במקום הזה, אני צריכה כמו ילד לפעמים את הגבולות האלה. מה לעשות? לפעמים אני צריכה את זה.
זה בטח נשמע דבילי להפליא שאתה מבין אותי ומסוגל להכיל אותי אבל לפעמים צריך את הפיצוצים האלה, אנחנו מכירים את הסיטואציות האלה שהפיוס שווה בהם את הכל. אין לנו את זה.
אתה יודע? לפעמים אני כועסת עלייך נורא (קורה לי שאני כועסת עלייך בצדק), ואתה לא רוצה להכנס לאותה פינה שבה נתעמת, אתה מספיק חכם כדי לסגור עימות לפני שהוא בעצם התחיל. אתה ישר מתנצל או אומר לי "את צודקת" – ואז מה אני יכולה לומר? חוץ מלהרגיש כמו מטומטמת – אין לי מה לעשות.
אתה הרבה יותר חכם ממני, אתה מתוחכם ובסוף כמו בהתחלה אתה משיג את מה שאתה רוצה, אתה לגמרי מנצח אותי  ומה אכפת לך על הדרך לתת לי תחושה שאני ניצחתי אותך.