אל תגלה

בפרוס השנה החדשה – המלצה על סרט מתח (לא חדש), שאהבתי. Tell No One, על פי ספרו של הארלן קובן הסופר הנהדר שלפני שנים רבות קראו לו חיים כהן. למה אהבתי את הסרט? אנסה להסביר בלי לגלות לאף אחד איך בדיוק זה נגמר….

בחורה עם מחשב נייד

אמרו כבר פעם לפני שאקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה במערכה האחרונה. ופה היו כמה אקדחים, החל מהמערכה  הראשונה בה הזו האוהב, מרגו ואלכס, יוצאים לנפוש להם באגם הפסטוראלי באיזור וורסאי.
כל זה קרה לפני שמונה שנים, רצח שפוענח כמקרה נוסף של רוצח סדרתי שהשתולל באיזור. למרות שהרוצח לכאורה נתפס, הוא המשיך לטעון שלרצח הזה הוא אינו אחראי. אומנם עברו שמונה שנים אך אלכס, האלמן, לא מצליח להתאושש.
על האובדן של מרגו הוא לעולם לא הצליח להתגבר, למרות הסביבה הקרובה שמאיצה בו להמשיך הלאה. הוא משתדל לברוח מהמציאות ומהזיכרונות שאינם מרפים לרגע, ומשקיע את יומו בעבודתו בקליניקה שכונתית כרופא ילדים מסור.
לפתע העולם משתנה לו שוב. שתי גופות נחשפות ממש באותו מקום, ליד המיקום המדוייק בו התגלתה גופתה של מרגו. הפצע הסגור למחצה נפתח מחדש.
זה אינו סרט מתח טיפוסי.
אומנם יש פה תעלומה שברור שצריכה להיפתר, אך כל זה נעשה במהלך הסרט בלי אפקטים מיותרים ופיתולי עלילה סבוכים מידי.
השחקנים בסרט פשוט מעולים, עד כדי כך שאתה שוכח במהלך הצפייה שהם רק שחקנים ואתה אפילו לא מבין את שפתם (אני באופן אישי לא יודעת מילה בצרפתית. טוב אולי אחת כן…). הבימוי נהדר, והסיפור מותח במידה הנכונה.
ממליצה לכם לצפות. בינתיים, הנה הקדימון של הסרט
[metacafe 2571444/tell_no_one_movie_trailer/]