אישה- על זהות עצמית

כיצד נגדיר את עצמנו כנשים? על נשיות, זהות ומהות האישה בימינו.

20170308_084428_HDR~2

לכבוד יום האישה, החל היום, החלטתי לדון בסוגיית האישה. מהי אישה? כיצד נגדיר את עצמנו כנשים?
שאלה לכאורה פשוטה, אבל אם מתעמקים בה יותר, מגלים שהתשובות לה מורכבות וסבוכות…

אם נסתכל בהגדרה היבשה בויקיפדיה, נקבל את התשובה הבאה:
"אישה היא נקבת המין האנושי. לאישה סימנים ביולוגיים המבדילים אותה מהאיש שהוא זכר המין האנושי. אישה צעירה עד גיל ההתבגרות נקראת ילדה, אישה צעירה בגיל ההתבגרות נקראת נערה, עלמה או בחורה. בשלב ההורות ילדיה קוראים לה אמא ונכדיה קוראים לה סבתא. לרוב, השימוש במונח "אישה" מכוון לאישה בוגרת. האפיון הכללי שניתן בחברה לתכונות המייחדות את האישה נקרא "נשיוּת"."

מהן אותן תכונות נשיות?

"נשיות הוא מושג המתאר את מכלול דרכי ההתנהגות הנחשבים כטיפוסיים, או מתאימים, לאישה. המושג אינו קבוע, והוא תלוי זמן ומקום (בתרבויות שונות יש יחס שונה למהותו של מושג זה). נשיות אינה פיזיולוגית בלבד, אך היא מבוססת על ההבדלים הקיימים בין המין הגברי למין הנשי." (ויקיפדיה)

נשים נתפסות כחלשות יותר, מטופחות, "אמהיות", רכות, מפתות, רכלניות, קלות דעת ועוד.
ברור שישנן נשים שחלק מהתכונות האלו נכונות לגביהן וישנן נשים שלא…

בספר "אישה, חוה, אדם: נשיות יהודית בין התפתחות למסורת" כתוב: "אישה, חוה, אדם- אלו שלושת השמות בהם כונתה האישה (לאו דווקא בסדר הזה) בעת בריאת העולם, המתוארת בפרקים הראשונים של ספר בראשית. כל אחד מהשמות מדגיש פן אחר באישיותה של האישה, מכישוריה ומתפקידיה השונים- הנשיים, האימהיים והאנושיים…בימינו הפך משולש התפקידים- לימודים, קרירה ומשפחה- למשאת נפשה של האישה. כ'אדם' וכ'חוה'. זוהי ההתמודדות הגדולה של האישה המודרנית בזמן הזה עם מלוא הפונקציות המרכיבות את אישיותה." (עורכת: אביבה שרבט, הוצאת ראובן מס, ירושלים)

נשים מוגדרות בהמון צורות: כמין היפה, כאובייקט מיני, כאמהות, כבני אדם, כבעלת תפקיד בכלכלה, כמבשלות, כמחנכות, כמכילות ועוד.
האישה של היום לא מחפשת רק "להתחתן טוב" ולהקים משפחה. האישה של היום, היא מפרנסת, לעיתים קרייריסטית; היא מחפשת להגשים את עצמה מבחינת ייעוד, תחומי עניין ; היא תרצה או שלא להביא ילדים ולא בהכרח עם גבר; היא תחפש זוגיות וסיפוק מיני, לא בהכרח יחד; ובאופן כללי היא עדיין נאבקת בתוך עצמה.

מדוע?
מצד אחד יש את הכוח המושך אותה לכיוון של הגשה ועצמאות ומצד שני טבוע בתוכה הרצון למשפחה. שני אלו יכולים להתקיים יחדיו, אך לעיתים קרובות הם מתנגשים ובחירה באחד על שני, גורמת לקונפליקטים לא מעטים. מכירות את הריצה האינסופית לאסוף את הילד? להישאר איתו כשהוא חולה? מצד שני, מה יגידו בעבודה? כיצד יתייחסו אלי ברצינ8ת אם אני נאלצת להעדר הרבה? האם אני רוצה לעבוד כל כך הרבה שעות, במקום לבלות עם הילדים שלי? ועוד…

האם האישה יכולה להיות הכל?

התשובה היא בהחלט! לרובנו יש את כל היכולות האלו.

האם היא חייבת?
זה תלוי חברה ובחירה אישית שלה. ישנן חברות שלא יאפשרו לאישה קריירה והגשמה עצמית (למשל בחברות מסורתיות) וישנן נשים בחברות שכן מאפשרות, שפשוט אינן מעוניינות בכך.
ישנן גם נשים, אינן מעוניינות בזוגיות או בילדים. כיום זה אפשרי.

ונקודה נוספת שקיימת היא לגבי המיניות של האישה- ציטוט של סימון דה בובואר: "פרוצה הוא שם תואר בו מכנים אישה שהמוסר המיני שלה הוא כשל גבר." – האם זה עדיין נכון בימינו? האם מותר לאישה לרצות סיפוק מיני ועונג? ואם כן, מה החברה חושבת על זה?

מוזמנים ומוזמנות לענות ולספר לנו בתגובות: איזה אישה את? כיצד אתן מגדירות את עצמכן? או אם העונה הוא גבר, כיצד אתה רואה את האישה המודרנית?

יום האישה שמח!

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)