אישה יפה

בחורה עם מחשב נייד

Nus Nus ha yaffa

"אחותי רינה נולדה ארבע שנים אחרַי קיבלה את כל אהבתה של אמי. זאת הייתה החלוקה. היא הייתה הבת של אמא ואני – לא. כולם ידעו את זה בכל פלגי המשפחה: אמא אהבה רק את רינה. הרגשתי שיש להן מעין ברית נגדי.
אמי הייתה קשורה מאוד לרינה עד יומה האחרון, ורינה, גם כאשר בגרה והתחתנה, חילקה את כל סודותיה עם אמא ובילתה אתה שעות וימים. כאשר רינה חזרה מעבודתה, היא הלכה לנוח אצל אמא, עם אמא, במיטה של אמא, ואבא המתין ליקיצתן בחוץ בסבלנות רבה.
מימי הילדות לרינה היה מותר להביע את דעתה. היא עמדה באמצע החדר, רקעה ברגלה ואמרה: "פי ברשותי וזוהי זכותי". לעומת זאת, אני רציתי לרצות את אמא ופחדתי ממנה. השתדלתי בכל כוחי לזכות במילת חיבה, בעידוד, בלטיפה.
אני הייתי דומה לאבא, ורק כשבגרתי הבנתי שאהבתה של אמא לרינה אחותי הייתה הדרך שלה אמי להתנקם באבי ולהכאיב לו. אני הייתי עבורה מעין בבועה של אבא".

ספר הביוגרפיה של דינה לא יצא לאור, על אף שהוזמן. היא הפסיקה להגיע לפגישות ולא הצלחתי לגלות לאן נעלמה, ומה עלה בגורלה. כאשר הקשבתי לה במהלך הראיונות, ואחר כך, כאשר עברתי על החומר וערכתי אותו, לא חשבתי שלפסקה הקטנה הזאת בסיפורה יש משקל גדול כל כך. דינה, אישה יפה, תמירה ועדינה, היא דיברה על אהבת הנעורים, על הגירושים, על המאהבים. היא הייתה כל כך קורנת ומלאת ביטחון שלא ראיתי בדבריה את אחותה של רינה. ורק כעבור שנים, כאשר נתקלתי בטיוטת הספר וקראתי את הדברים האלה, חשבתי שלא ראיתי אותה כלל. תמיד חושבים שהנשים היפות הן בנות מזל. גם אני חשבתי.

http://www.mirielitvak.com/biography.php
https://www.facebook.com/sipurei.savta.Mirie?ref=hl

מירי ליטווק - סופרת זכרונות
סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית באתר: www.mirielitvak.com על כתיבת ספרי ביוגרפיה וסיפורי חיים באתר: www.alife.co.il תרגומים סיפורת ושירה. "אנחנו" מאת יבגני זאמיאטין (רומן, הוצאת בבל), "בוריס פַּסְטֶרְנַק", "מארינה צְווֶטאייֶבה", "אנה אחמטובה", "אלכסנדר בלוק", (הוצאת גוונים). למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אבי ובאוניברסיטת סורבון בפריז.