חזרתי מועידת הנשיא אופטימית. בחיי.. (ואני לא כזאת בחורה אופטימית בדרך כלל).
יש מחר! והוא יכול להיראות ממש יפה.. אם רק ניתן לו.
אני לא אוהבת להשתמש בקלישאות, אבל לראות איש כמו שמעון פרס, על כמעט 90 שנותיו, מצליח לסחוף אחריו כל כך הרבה לבבות ולקרב ביניהם, לראות את ריטה, זמרת מופלאה, שרה בפרסית וזוכה להדים בכל העולם (כולל מעריצים מחתרתיים נלהבים באיראן עצמה), לשמוע את רון ארד המעצב המוערך, שחי ועובד בלונדון ועבודותיו מוצגות במוזיאונים הנחשבים בעולם ואת נורמן עיסא, שחקן ובמאי ערבי-ישראלי, שמספר את סיפור חייו ומשתף בקונפליקטים הרבים שמלווים אותו ומצד שני בחזון התרבותי שהוא מנסה לקדם.. כל אלה, שמקדמים פה שיח אומנותי, חוצה תרבויות ומגזרים, מה אני אגיד לכם – המחר כבר לא כל כך מלחיץ אותי..
ולא התחלתי בכלל לדבר על שרון סטון, שכבר רבות דובר ונכתב על השתתפותה בועידה וכבר קראתם עליה ועל מלבושיה ועל כמה שהיא נראית נהדר בגילה ועל כמה שהיא רצינית ונעימה וחביבה..
אז בחרתי לכתוב על ארגון "יאללה – מנהיגים צעירים", אשר סטון מכהנת כיו"ר התרבותי שלו ושחמישה מחבריו השתתפו בפאנל המעניין בהנחייתה של אילנה דיין.
מתוך דף הפייסבוק של התנועה: "יאללה -מנהיגים צעירים היא תנועה מקוונת מבוססת פייסבוק אשר מוקדשת להעצמתם/ן של צעירים וצעירות מזרח תיכוניים, כדי שאלו יובילו את הדור שלהם/ן לעתיד טוב יותר. עם יותר מ-360,000+ חברות וחברים מרחבי העולם הערבי, ישראל, אגן הים התיכון והקהילה הבינלאומית הרחבה יותר, יאללה – מנהיגים צעירים היא תנועת השלום המזרח התיכונית הרחבה ביותר כיום, הגדלה בקצב מסחרר. התנועה מתמקדת ביצירת שותפות והדדיות כאמצעים ליצירת שגשוג, בטחון ושלום באיזור, תוך שימוש בעוצמתן של רשתות חברתיות, תקשורת וטכנולוגיה. זוהי תנועה המונהגת בידי צעירים/ות, עבור צעירים/ות".
אני מודה שלא הכרתי את הארגון לפני כן, אבל כל כך התרגשתי לשמוע אותם – חמישה חבר'ה צעירים, שריגשו אותי עם החזון שלהם, עם הנחישות הזאת שלהם לקדם את מטרות הארגון ועם זה שחלקם מגיעים ממדינות שבהן מתחוללות בימים אלה סערות ומהפיכות וכל רצונם הוא להגיע לשקט המיוחל ולחיות בשלום.
יש לי נטייה להעריך (שלא לומר להעריץ אפילו) אידיאליסטים צעירים, מרגיש לי שבזכותם כולנו עוד נראה פה ימים טובים יותר ואני יודעת שאם מישהו יוכל לעשות שינוי חשיבתי – תודעתי בסופו של דבר, או לסחוף לכיוון שכזה – אלה בדיוק האנשים שיעשו זאת.
מעורר השראה לראות כאלה צעירים חדורי מוטיבציה, שהגיעו לכאן במטרה לגשר על פערים של חוסר מודעות ובורות אפילו, ולומר בקול שנמאס להם ואף להצהיר שהם מייצגים קבוצות ולא יחידים. מעורר השראה לתפוס את מהות העניין בכלל – כשאתה חלק ממדינה אכולת מהפיכות, לא סובלנית, אשר עוברת בימים אלה טלטלות אשר מי יודע כיצד יסתיימו – להגיע לישראל ולהגיד שאתה רוצה שלום, זה לא עניין של מה בכך..
אז אני יושבת שם, ורואה את המנהיגים הצעירים האלה, ממדינות שונות במזרח התיכון, ודבר ראשון בא לי להציע להם חברות (אמיתית, לא בפייסבוק)..
כאילו שדרכם גם אני אתחיל להזיז דברים, כאילו שאם נהיה חברים אז ייפתח לי פתח למקום שעד היום היה חסום בפניי.. פתאום נראה לי שכל הבעיות יכולות להיפתר ככה, ברגע!
לקראת סיום הפאנל, אמרה סטון שהמודעות יכולה לעלות בדיוק דרך אנשים כמוהם, שמגיעים פיזית לכאן וחוזרים אחכ לארצות שלהם ויכולים לומר – הייתי, ראיתי, ככה זה. שרק ע"י הסברה מעשית כזו, אפשר להתחיל ולקרב בין צעירים ולגשר על הפערים האלה.
אז ברור שלא ברגע, אבל.. אם נחשוב על זה לשנייה, הרי זה כל העניין – להכיר את האחר, ליצור מודעות, לשבור מחסומים של בורות.. כולנו רוצים לחיות בשקט, להינות מהחיים באמונותינו ומנהגינו, לא לפגוע ולא להיפגע.. אז, אולי לא ברגע – אבל יש לי הרגשה שהחבר'ה האלה בהחלט בדרך לשם.. (אמרתי שיצאתי אופטימית).
אז דבר ראשון, נהייתי חברה שלהם בפייסבוק (בכל זאת, זה ארגון מקוון)!
הדלת נפתחה בפניי ובחרתי להיכנס, ממליצה גם לכם…
**(הבאנר העליון לקוח מאתר האינטרנט הרשמי של הועידה)