אהבה לא ממבט ראשון

אף פעם לא מאוחר להתאהב, אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד, ובטח שאף פעם לא מאוחר מדי לעשות שינוי ולהתחיל לעשות ספורט

יש לי ווידוי.
אף פעם לא אהבתי ספורט!

אני מאלה שתמיד חיפשו סיבה ודרך להמנע משיעור ספורט בבית הספר, חיפשו את הדרך הקצרה, בחרו ללכת ולא לרוץ ותמיד הצליחו להתחמק ממשחק מחניים בהפסקה ( פחדתי לקבל כדור לפרצוף).

עם השנים התרחקתי מספורט יותר ויותר, כל התירוצים עבדו לי. זמן לא היה לי אף פעם בשפע והשגרה המתישה שיחקה לטובתי.
ובבית זה התאים.
גם משה, בן זוגי מזה 26 שנים חי באותה הדרך, בלי ספורט בכלל, כמה שיותר סיגריות, ללא תודעת תזונה בריאה ומאוזנת, היינו מותאמים.

לפעמים השינוי מגיע ביום בהיר אחד, בלי הרבה הכנות מראש.
לפני 14 שנים הוא (אני עוד ממש לא הייתי שם) התעורר בוקר אחד, זרק את הסיגריות, נרשם לחדר כושר ונדבק בחיידק.
ימים על גבי ימים של אימונים, תזונה בריאה, מדודה ומותאמת למטרה שלו. ואני עדיין מנסה לעכל את השינוי שעובר עליו.

ככל שהחיידק נכנס בו עמוק יותר, כך העמיק ידע, גמע מאמרים, בדק עם מומחים ובסוף בחר ללמוד בווינגייט.
התעוררתי אחרי חצי שנה עם מאמן כושר במיטה.

עכשיו נותרתי ללא ברירה "יש לך מאמן כושר בבית, לא תעשי ספורט? לא תקחי את עצמך בידיים?"

אבל "אני לא אוהבת" אמרתי.

לא אהבתי חדרי כושר הומי אדם, לא הרגשתי נוח ליד צעירות חטובות ואנרגטיות. הרגשתי גמלונית,
חסרת קורדינציה וכמובן חסרת כושר.

בוקר אחד נכנס אלינו הביתה צעצוע חדש, רצועות מוזרות בצבעי דבורה והוא כמו תמיד, החלטי, ברור ונחרץ. "בואי, הולכים לים"
אני לים? אף פעם לא מתנגדת. אהבה גדולה של שנינו ורע זה בטח לא יכול להיות.

אבל אז הגיע הטוויסט בעלילה…הייתי צריכה לזוז.
הרצועות נתלו מהמתקן, תפסקי, תתכופפי, כווצי בטן, טוסיק, תתרוממי.
בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה, מיותר לציין שגם כאב לי. הכל נתפס, גם שרירים שלא ידעתי שקיימים לי בגוף.

you don't have to be great to start but you have to start to be great
you don't have to be great to start but you have to start to be great

אבל, ההפתעה לא איחרה לבוא.
בפעם השלישית כאב פחות, היה אפילו נחמד. אחרי האימון החמישי התחיל אפילו להיראות שינוי בגוף, ביציבה, בחוזק. ואני? כולי באופוריה. אני עושה ספורט, נהנית ואוהבת את זה.

תוך כדי אימונים משותפים התחיל להירקם חלום. מרכז ספורט קטן ואינטימי לאימונים סוחפים בקבוצה קטנה. שלא ישעמם לבד, שהקבוצה תהווה תמיכה ומקור לאנרגיה ומוטיבציה.
רצינו גם פינת קבלה מזמינה עם תה ועוגיות בריאות תוצרת בית, שאנשים ישבו בה לפני ואחרי האימון יכירו אחד את השני ויהנו מחוויית קהילה.

חלום גדול והוא לא הניח לנו. ימים ולילות דמיינו את הבייבי הזה.
כשהגיע החורף והאימונים בים כבר לא היו אופציה החלום קיבל משמעות נוספת. הוא הפך לצורך אישי.

שכרנו מרתף, שיפצנו ריצפנו עיצבנו ואיבזרנו ותוך פחות מחודש ימים ראשונות המתאמנות ירדו במדרגות.

הקונספט היה חדשני, השקענו בו את כל כולנו והלקוחות הצביעו ברגליים.

If You Can Dream it You Can Do it
If You Can Dream it You Can Do it

היום 4 שנים אחרי, סטודיו פשוט לזוז, הילד השלישי שלנו, הוא מרכז לאימונים פונקציונליים בקבוצות קטנות בשני סניפים, הוד השרון והרצליה.
בסטודיו מבחר גדול של אימונים בכל ימות השבוע ובכל שעות היום ומיועד לכל מי שמחפש ספורט אחר.

מתאמנים מתחילים ומתקדמים, שרוצים להגיע לתוצאות בזמן קצר, באימונים ממוקדים המתבססים על משקל גוף.
צעיר המתאמנים אצלנו בן 7 והמבוגר בן כמעט 80, כל אחד מוצא את מה שמתאים לו.

אם אתם סקרנים מוזמנים להכנס לדף הפייסבוק שלנו סטודיו פשוט לזוז
או לאתר האינטרנט פשוט לזוז

ולגביי …מסתבר שאני אוהבת ספורט.

שרית (2)_1024x768