תשמעי, קטנה – טעיתי

עסקת הטיעון של אופק בוכריס מלמדת אותי שוב שאף אחד לא דואג לבנות שלי. אחרי שנים שלימדתי אותן להיות סבלניות וסובלניות הגיע הזמן ללמד אותן גם לשרוט ולבעוט. אין ברירה

buchrisss

תשמעי, קטנה
אני חושבת שטעיתי.
לימדתי אותך שכל בני האדם שווים, שאם נעשה טוב יהיה טוב. שמאנשים שלא נעימים לנו צריך פשוט להתרחק.
כשרק התחלת ללכת לגן לימדתי אותך שידיים זה בשביל לחבק וללטף. שהרגליים שלנו טובות בשביל ללכת, לרוץ ולרקוד. לימדתי שהפה נועד לעזור לנו לבטא במילים את המחשבות כדי שיבינו אותנו, ולנשיקות של אהבה.
לימדתי אותך שצריך לדעת לסלוח, שהכל עובר ושהכל אפשר לתקן, כל עוד מנסים.
הבטחתי שתמיד אהיה שם בשביל לעזור לך.

תשמעי, קטנה
לא סיפרתי לך את כל האמת.
האמת היא שיש בני אדם שלא שווים יריקה. הם אלה שיסתכלו עלייך ויראו בך חפץ ולא אדם, אישה .
האמת היא שלא תמיד תוכלי להתרחק מהם, כי לפעמים הם יחכו לך בפינת רחוב, יתחככו בך
בעבודה או יהיו המפקדים שלך בצבא.

האמת היא שאותם לא לימדו שידיים זה רק כדי לחבק, רגליים כדי לרקוד ופה כדי לומר דברי חוכמה ואהבה, הם משתמשים בהם גם כדי לתפוס בכוח, לחפון, להכאיב ולאיים.
האמת היא שיש דברים שאסור לסלוח עליהם, וגם לא צריך לנסות. לא לסלוח, לא לשתוק ולא לעשות עסקאות. יש גם דברים שאי אפשר לשכוח.

תשמעי, קטנה
אולי זה קצת מוקדם ללמד אותך את זה עכשיו,
אבל ידיים זה גם כדי להדוף, רגליים כדי לברוח, פה כדי להגיד לא.
מותר לך לצרוח, לשרוט, לבעוט. מותר לך להכאיב, למשוך בשיער, לנשוך עד זוב דם, להרים רגליים ולברוח. מותר לך לזרוק דברים, לשבור, לזרוע הרס במשפחתו ובקריירה שלו. מותר לך כל מה שתצטרכי כדי לשמור על עצמך.

כי האמת קטנה, האמת היא שלא תמיד אהיה שם לצידך, אבל תדעי שאם הייתי, זה בדיוק מה שהייתי עושה. כי לאף אחד בעולם אסור להתנהג אלייך ככה.
לאף אחד.

#לא_לעסקת_הטיעון