תשלטי בעצמך… פוסט על שליטה

בחורה עם מחשב נייד

"הגעתי לכתובת, שלחתי לו הודעה בדיוק כמו שסיכמנו – "אדוני, הגעתי". המתנתי להודעתו וכשהוא אישר לי להכנס נכנסתי למעלית ועליתי. נקישה אחת על הדלת, ועוד נקישה אחת, הוא פתח לי ועמד שם, בשתיקה. שאלתי אותו אם אני יכולה להכנס והוא ענה לי "לא". לא הבנתי. הייתי בשוק. עבר עוד רגע ארוך עד שהוא אמר לי "תרדי על הברכיים". צייתתי. הוא שלף מהכיס האחורי כיסוי עיניים וקשר סביב עיניי. את כל מה שהתרחש בשעות הבאות, ואני מדברת איתך על הרבה שעות לא ראיתי, עד שהובלתי חזרה אל הדלת, רק שם הוסר הכיסוי ונשלחתי לדרכי במילה אחת – לכי. הייתי בשוק" (סיפור שסיפרה לי מישהי)

קוראת יקרה, חווית פעם סשן שליטה?
היית פעם במערכת יחסים מבוססת שליטה?
פינטזת על התנסות כלשהי שקשורה בשליטה?
על זה אני רוצה לכתוב היום. כי יש מסר שחשוב לי להעביר. אני לא הולך להסביר כאן מה זו שליטה ומה זה בדס"מ. אני יוצא מנקודת הנחה שמי שגילתה עניין בפוסט הזה יודעת כבר במה מדובר, וגם אם לא – יש שפע של מידע מסביב.
בהצטרפות מקרים מעניינת התנקזו אליי בימים האחרונים כמה התרחשויות שעוררו בי צורך לכתוב על שליטה. זה התחיל כשחברה יקרה היתה זקוקה לאוזן קשבת ושפכה באוזניי סיפור שליטה טראומטי שהתחיל בטוב ונגמר באכזבה, המשיך בלקוחה שהגיעה לעיסוי ופתחה גם היא את לבה על חוויית שליטה קיצונית שעדיין עיבדה ברוחה ובגופה, והסתיים בעיסוי ארוטי שהענקתי ללקוחה אחרת, במהלכו תקשרנו את רצונה להישלט ובעקבות זה הכנסתי לתוך הטיפול שהענקתי לה אלמנטים של שליטה, עד כמה שזה היה נכון ואפשרי בסיטואציה המסוימת.
אגש ישר לעניין. יש משהו שמפריע לי באופן שבו אנשים מסוימים תופסים את השליטה, תרתי משמע. אם ב"חמישים גוונים של אפור" או בתוך הפנטזיות הכמוסות שבראשך יש משהו מאוד קוסם ומסעיר ומדויק בלהישלט (או לשלוט), המציאות כדרכה יודעת לזמן טוויסטים בעלילה. במילים פחות גבוהות – יש מלא שיט ב"סצינה" הזו של בדס"מ ושליטה. וכשאני מדבר על שיט אני מדבר על אגו, על חוסר רגישות, על גחמות, שריטות עמוקות ועוד שפע של מבנים בעייתיים שלוקחים אנשים הרחק הרחק ממחוזות הפנטזיה, אל תהומות החולשה האנושית.
אני כותב כאן מתוך דעה אישית, הרבה ניסיון אישי והרבה חשיפה, חשיבה ושיחות סביב נושא השליטה. לא חייבים לקבל את דבריי כאיזו אמת אבסולוטית וסביר שחלק מהאנשים שמצויים עמוק בתוך הסצינה גם יתנגדו לחלק מדבריי, אבל ההסתכלות שלי על השליטה היא הסתכלות שמבוססת על יסודות בריאים, שפויים ואוניברסליים בקשר בין אדם לאדם.
שליטה (או בצדה השני – התמסרות) היא סוג של חוויה שחייבת, לתפיסתי, להתבצע ברגישות עודפת, במודעות רציפה, בתקשורת. שליטה צריכה ויכולה לקחת את המתנסים בה למקום גבוה יותר, לא למקום נמוך. זה קצת מבלבל, נכון? כי בשליטה יש באופן טבעי את העניין המעמדי הזה, מי גבוה ומי נמוך. וזה מוקש.

שליטה לא לוקחים. שליטה מקבלים!

אם אי פעם תמצאי את עצמך רוצה להישלט על ידי מישהו הרי לך תובנה בסיסית לדייק את כל המעמד: את, ורק את, בוחרת האם להתמסר למי שמקבל ממך את השליטה. את לא מוחלשת בהיותך נשלטת. את גם לא מאבדת את השליטה באופן טוטאלי, אלא מפקידה חלק ממנה בידיו של השולט. תמיד נשאר בידייך חלק חשוב של השליטה – החלק שמאפשר לך לעצור הכל, ולא רק: החלק שצריך לעבד ברקע את ההתרחשות ולהבין אם זה תורם לך או הורס לך. יש משהו מאוד עוצמתי, מסעיר ואפילו מרגיע ומשחרר בלהישלט, אבל בשביל שזה יהיה באמת מוצלח – השולט חייב להיות ראוי לאמונך, להתמסרותך.

שליטה היא לא דרך חיים, אלא סשן תחום בזמן ומקום

קשה לי עם הטוטאליות שאנשים מכניסים לתוך השליטה. אדייק: אין כל רע במשחקי תפקידים קינקיים. אבל יש הבדל משמעותי בין משחק שמשרת את שני הצדדים לבין גחמה חד צדדית. כשהשולט שלך תובע ממך לשלוח תמונה סקסית כל יום ואת נדלקת מזה – מעולה, תזרמו בהנאה גדולה. לעומת זאת כשהשולט שלך דורש דיווח שוטף על כל מה שאת עושה ומתעצבן כשאת לא עומדת בציפיות, אני ממליץ לך לשאול את עצמך האם את באמת אוהבת את המשחק הזה, או שבעצם השולט שלך חי ביקום מקביל שבו את רכושו הפרטי, ושאת לא באמת רוצה להיות תושבת היקום המגביל ההוא. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:

את לא שייכת לאף אחד. את שייכת לעצמך!

שוב, דעתי האישית לגמרי, בניגוד גמור למה שמקובל בקרב רבים מ"אנשי הסצינה": תוותרו על ה"שיוך". תחסכו לעצמכם את הרעיון המופרך שאדם יכול להיות משוייך לאדם אחר. זה אולי משרת את האגו, זה ממש לא משרת את החוויה והגדילה. יותר מדי פעמים נתקלתי באנשים שבעיניהם יחסי שליטה הם תהליך של חניכה, שיוך של ה"סאבית" לשולט, ובהמשך תחזוק יומיומי של מערכת היחסים הזו, תחזוק שכולל משימות, עונשים, סנקציות, והרבה רעש אגו מיותר. העיקרון פשוט: אתה שולט ראוי? היא תירצה לחזור אליך. לא כי היא "משוייכת" אליך, אלא כי במסגרת היותה חופשיה להחליט ולבחור מה טוב לה, היא בוחרת לחזור ולהפקיד את השליטה עליה בידייך. מבינים את הדקויות? תפסיקו לפחד, שחררו את האגו, תאפשרו לעצמכם קצת לצמוח מעבר לרכושנות.

ללכת לקצה זה לא ללכת לאיבוד

בתוך סשן שליטה ובתוך יחסי שליטה הולכים לקצה. לקיצון. לכאב, לסיכון, לתעוזה. אני מציע לך לחזור ולשאול את עצמך שאלה פשוטה תוך כדי התהליך: אני אוהבת את זה? השאלה הזו תעזור לך לדייק את עצמך כנשלטת.
לדוגמה: באקט מכאיב, לצורך העניין הצלפה, יתכן שתעני לעצמך – כן, אני אוהבת את זה, הכאב הזה מסב לי עונג, ויתכן שתעני לעצמך – אני לא אוהבת את זה, אני כרגע רק השפחה שממלאת את רצונו / החלטתו של השולט. התשובה הראשונה לוקחת אותך למקום טוב. התשובה השנייה – לדעתי האישית – לוקחת למקום שאין בו צמיחה, אלא אם התבטלות עצמית נתפסת בעינייך כצמיחה או ערך חיובי כלשהו.
אותה אישה שסיפרה לי שהייתה קשורת עיניים במשך כל הסשן, שאלתי אותה: אהבת את זה? והיא ענתה לי שזה היה מפחיד בהתחלה ואולי גם קצת מדליק אבל היא לא ציפתה שזה יימשך עד שהיא תישלח חזרה לביתה. הסתכלתי עליה ושאלתי אותה שוב: אהבת את זה? היא השפילה מבט וענתה בפשטות: לא.
I made my point
בעיניי, הגבול הדק בין חוויית קצה מטלטלת ומסעירה (בקטע טוב) לבין גחמתו האישית של ה"שולט" שחשב שזה מגניב להיות טוטאלי עד רמת ההשפלה נחצה כאן, כמו בעוד דוגמאות רבות לסשנים של שליטה שנלקחו למקום הלא נכון. ואם כבר נגעתי במילה השפלה ראוי להתייחס גם לזה: כן, יש בעולם השליטה גם מקום להשפלה, ויש לא מעט פנטזיות על לחוות השפלה. אבל צריך לעשות את זה נכון, צריך לעשות את זה כך שההשפלה תהיה מגרה, מדליקה, בטוחה, ובמיוחד כך שבסיומה של ההשפלה תהיה העצמה. אני לא מסוגל להעלות בדעתי סשן שליטה שלא נגמר בגובה העיניים, שלא לדבר על סשן שמסתיים בעיניים קשורות. לא. הרבה לפני שהכל נגמר תוריד לה את כיסוי העיניים, תחזיר אותה לגובה שלך, תאמר לה תודה שנתנה לך לשלוט בה ותן לה הזדמנות לדבר על התחושות שחוותה בסשן, כולל אלה הפחות טובות, כולל אלה שהעיפו לה את המוח לגבהים. שניכם תצמחו מזה. אתה לא באמת יודע הכל, מר אדון שולט. גם היא לא. אפשר ללמוד יחד.

תהיו בריאים

באמת, הכי חשוב. בריאות. לא באנו לפה להזיק זה לזו, לא באנו לפה להזיק לעצמנו. באנו לחוות, לנסות, להתנסות, לטעום, להעז, לפעום ולהתפעם. תשמרו על ראש בריא, על מודעות, תזכרו לראות את מי שממול ולא לפעול נטו ממקום של אגו. תזכרו שבמקום שבו קיבלתם או מסרתם שליטה לאחר, שם בדיוק דרושה הכי הרבה הקשבה ורגישות. שליטה היא בראש וראשונה שליטה עצמית. ותהנו!

דיסקליימר:
כל האמור לעיל רלוונטי לזכר ונקבה באותו האופן.
ברור שישנן גם נשים שולטות, ישנם גברים נשלטים ויש יחסי שליטה באותו המגדר.
לנקוט רגישות כלפי הנשלט/ת זו לא פריבילגיה – זו חובה. בין אם את אישה ובין אם אתה גבר.

רוני - עיסוי אירוטי
בבלוג זה תקראו על העיסוי האירוטי, על המפגשים המעניינים שהעיסוק הלא שגרתי זימן לי ועל תובנות והשקפת עולם אודות מגע, אינטימיות מיניות וטנטרה. האתר שלי: www.or-gasmic.com ליצירת קשר, תגובות, שאלות ופרטים: 058-4472766