תפסיקו ללכלך על אמריקה

בחורה עם מחשב נייד



במרכז חלוקת המזון, סן-פרנסיסקו, אוקטובר 2011
במרכז חלוקת המזון, סן-פרנסיסקו, אוקטובר 2011

פופולארי כאן לצקצק לשון כלפי כל הקשור לשיטה הקפיטליסטית. זו השיטה שמביאה לעיתים את המראות הבלתי נעימים של חסרי בית מסתובבים ברחובות ארה"ב, ושל סיפורים על אנשים חסרי ביטוח רפואי על כל ההשלכות שבכך. הכל נכון, במידה זו או אחרת.
אבל רק כאשר את מתארחת אצל מקומי אמריקאי, את יכולה להבין כמה זה לא מדוייק וכמה חמלה יש גם במעוז הקפיטליזם.
החודש הייתה לי הזכות לראות את אמריקה וסן פרנסיסקו בפרט דרך עיניים מקומיות כאשר התארחתי אצל ידיד קרוב. מעבר למקומות הנדושים והידועים שכל תייר מגיע אליהם בעיר (ע"ע גולדן גייט, יוניון סקוור ועוד) היה מעניין במיוחד להצטרף למארח שמתנדב למען הקהילה במרכז חלוקת מזון בעיר.
מדי שבוע מתאספים ובאים עשרות אנשים טובים למרכז. כאן נתרמים מתעשיית המזון האמריקאית מוצרי מזון בדמות לחם, תפוחי אדמה, אורז, קופסאות שימורים ועוד כאשר קהל היעד להפצה הינם אנשים עובדים (לפחות מפרנס אחד) אשר פשוט מתקשים לגמור את החודש.
מה עושים במרכז? ממיינים, אורזים, שוטפים, מסדרים, מארגנים ומכינים למשלוח את מצרכי המזון לאותם אנשים. מתי שלא תבוא – תמיד יודו לך מקרב לב.

זוכרים את התיכון?

וכך מצאתי את עצמי מתנדבת חד פעמית בסן פרנסיסקו, ממיינת במרץ קופסאות שימורים של סלט פירות, ממלאת ארגזים, מפטפטת ובעיקר מקשיבה לשיחות של יתר המתנדבים איתם עבדתי צמוד באותו ערב קסום. כמה אינטימיות נרקמה ביניהם, חשבתי לעצמי. היה חבל לי שאני לא חלק מזה, כל החום הזה. נהדר.
ברקע, כדי לתת מרץ וקצב לעבודה המונוטונית המשכרת (כמה טוב לפעמים לא לחשוב…) שמענו את פרינס ושאר מוזיקה של שנות התשעים שהזכירה את ימי התיכון לחבר'ה. כשאתה חושב על זה, החוויות שלנו כאנשים די דומות, גם אם את ימי התיכון לא העברתי במחוזות קליפורניה המרהיבים.
בסוף סשן של שעתיים סיימנו את עבודתנו לאותה משמרת.

תודה לכם

הקטע שנגע ביותר ללבי היה בסוף המשמרת, כאשר אחראי המקום כינס את כולנו להודות שוב על העבודה ועל הזמן שהושקע. הדרך בה הוא פרט כיצד העשייה הזו תרמה הלכה למעשה הייתה מאלפת ומחממת לב ביותר.
בזמן הזה, שעתיים בלבד, ארזנו כ – 12 אלף קופסאות שימורים, מה שהיה לוקח למעט האנשים העובדים במרכז חלוקת המזון שבוע ימי עבודה לפחות. עכשיו הכל כבר היה מוכן למשלוח. זה היה רגע מרגש.
ההרגשה אחרי העבודה הייתה פשוט משכרת. קנאתי בידיד האמריקאי לרגע (בעצם,ליותר) שמצא לו מקום כל-כך נהדר לתרום מזמנו למען הקהילה.

נטע דורון, סן פרנסיסקו, התנדבות
כמה קופסאות שימורים של סלט פירות אני ממיינת לשעה?

הגאווה

לא יכולתי להתאפק וביקשתי להצטלם שם במחסן המזון. יותר מהגולדן גייט, זה אפילו יותר אמריקה בעיני. אמריקה היפה.

Netta Doron
בלוג על הורות,דילמות בהורות ונשים.אמא. במקצועי: קידום עסקים ברשת הלינקדאין, בניית נוכחות בלינקדאין לחברות ולפרטיים לאתר המקצועי: http://nettadoron.com/ netdor@gmail.com