"תעתועי אהבה" הוא קובץ של חמישה- עשר סיפורים קצרים: המכתב, מיקרוקוסמוס, בודדה בכרך, אריווידרצ'י, נדנדה בשניים, נוגוצ'יקה, הלקח, דלת מסתובבת, פסיכה וקופיד, קרניות, הטווס, צלב הקרס, קנאה רטרוספקטיבית, המנצח ובצל המוות. בהם המוטיב העיקרי הוא אהבה.
הסיפורים מתרחשים לרוב בקו שבין ניו יורק לתל אביב. מה שכבר אולי מהווה מעין רמז, לאהבה שהיא חזקה, נועזת ומלאת תשוקה, כערים המתרחשת בהם העלילה.
בסיפוריה הקצרים של שיה לירן- מלכין האהבה מתקשרת לפעמים לפחדים, לקנאה, למוות ולאובדן. אך יחד עם זאת, לצד הצדדים המלנכוליים של האהבה, מופיעים בנרטיב גם יסודות שמחים, ביניהם: יצר הרפתקנות, רומנטיקה , ארוטיקה והתנסויות נועזות. תוכלו לקרוא בסיפוריה סיפורים על בגידות, על תשוקה הגורמת לאובדן חושים ועל אהבה מוטרפת.
הדמות הראשית בכל סיפור היא אישה. כאשר העלילה מוצגת בצורה של זיכרונות, בתחושות מהעבר ובחיפוש הזהות העצמית של הדמות הראשית.
הכנתי לכם מספר "טעימות" מהספר, שאהבתי במיוחד 🙂
בסיפור "המכתב" , מכתב הנשלח לגיבורת הסיפור, מעורר בה זיכרון מהעבר על בעלה שנפטר, על אהבותיו הקודמות והמכתב שנשאר מהן כמזכרת. מזכרת שאולי היא תעדיף לא לקרוא…
ב"מיקרוקוסמוס" הגיבורה נזכרת בימים שבהם היא הגיעה כאישה צעירה בחיפוש אחר זהות עצמית והרפתקאות נועזות לניו יורק:
"ארבעים שנה עברו מאז אותו יום במנהטן, ניו יורק, שבו הגיעה בהפלגה באונייה בפעם הראשונה מישראל הקטנה. ביום הראשון עמדה על גגו של ה"אמפייר סטייט בילדינג" בשעות הערב וצפתה בשלל האורות שבקעו מהמגדלים ומהבניינים של העיר. היא לא ידעה את נפשה…יצר הסקרנות השתלט עליה, והיא השתוקקה לקחת חלק בהוויתם של אלה המסתתרים מאחורי האורות הקטנים.
לא, זו לא הייתה מציצנות, חלילה. היה זה הדחף להכיר, להרגיש, להזדהות, להבין את נפש האדם ואת החיים עצמם. היא הייתה צעירה, רק בת עשרים ואחת, למודת חוויות רגשיות של אהבה בתולית ואכזבה ראשונה, חיפוש עצמי ויצר הרפתקנות. תשוקה עזה לחוות כל מה שאפשר בערה בה, תשוקה מלווה בתחושת שחרור וחירות, רצון לכבוש את המקרוקוסמוס, ולא רק את מיקרו…"
ב"אריווידרצ'י" הגיבורה נזכרת באותו בעל מסעדה, בה עבדה כאישה צעירה. גבר אשר הצליח לעורר בה את יצריה. גבר אשר אמר לה שלום לאחר לילה אחד של יצרים בוערים ואז נעלם…
" נוגוצ'יקה" הוא סיפור אהבה בין גבר יפני נשוי המתגורר בניו יורק לבין אישה ישראלית, שותפה שלו בדירה. מערכת היחסים בין השניים שהתחילה בסערה, עד מהרה הופכת להפכפכה.
"מצבי הרוח המתחלפים של טשקי ערערו את ביטחונה העצמי של נוגה. לעיתים היא ניצבה בפני שעות של שתיקות, שלא היה לה מושג מהי סיבתן. היה זה פן נוסף ולא מוכר באישיותו, וכאשר היה שרוי באחד ממצבי הרוח האלה, הוא התרחק מנוגה ושקע בעולם פרטי משלו. נוגה ניסתה לפייסו ולדובב אותו, אך ללא הצלחה. טקשי, פניו אטומות וקפואות כפני ספינקס, התבצר מאחורי חומה של ניכור. הוא לא התפרץ ולא צעק, הוא פשוט שתק. מצב כזה עלול היה להימשך שעות ולפעמים גם כמה ימים, ואז עבר הכול כלא היה. הוא שוב חיבק אותה וקרא לה בשם החיבה " נוגוצ'יקה", חייך אליה וקנה לה מתנות."
ב"דלת מסתובבת" מסופר על אהבה חזקה בין גבר ואישה, אשר קשה להם זוגיות יציבה יחדיו. השניים נפגשים בניו יורק לשיחת "סגירת מעגל". אך, האהבה והתשוקה בין השניים חזקה כל כך…
"בריאן גחן לעברה של שירה ונישק אותה על שתי לחייה, והיא החזירה לו חיבק חם ופנתה לעבר הכניסה למלון. הוא הניף את ידו לשלום אחרון, אבל במקום להיכנס הדפה שירה בכוח את הדלת המסתובבת והמשיכה את דרכה לעבר היציאה. בריאן עדיין עמד שם הוא רץ אליה וחיבק אותה, וכך, לופתים זה את זו בחוזקה, הם נדחקו מבעד לדלת המסתובבת ונכנסו מחובקים לטרקלין המואר."
כמו שבטח כבר הבנתם מה"טעימות" מעלה, "תעתועי אהבה" ייקח אתכם לזיכרונות, למאווים ולתשוקות.
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
