מוזיאון טיקוטין בחיפה הוא המוזיאון היחיד בארץ לאמנות יפנית. ככזה, תוכלו למצוא בו אוסף מרשים של חפצי אמנות וציורים העוסקים בתרבות יפן. השבוע נפתחו במוזיאון שתי תערוכות חדשות. האחת- קוספליי – צרוף המילים קוסטיום ופליי ועיקרו משחקי תחפושת בהשראת מאנגה ואנימה בצילומיו של קילט דואיטס. השנייה- קימונו – גלימות קימונו מאוסף סנדי וקנת בלייפר ומאוסף מוזיאון טיקוטין. אוצרת התערוכות היא אילנה זינגר בליין.
נכחתי בפתיחה המרשימה שאליה הגיע גם שגריר יפן לברך ולספר על הקוספליי ביפן שהוא חלק מתרבות בני הנוער. גם ראש העיר חיפה, יונה יהב, נכח בתערוכה וברך את הנוכחים. את הטקס הנחתה ד"ר אילנה זינגר בליין שהציגה לפנינו את קבוצת הקוספליירים בארץ ואת הצלם קילט דואיטס שסיפר על ההשראה לצילומיו ועל האופן שהוא רואה את משחק התחפושת המיוחד הזה.
מעניין מאד לצפות בצילומי הקוספליירים, באופן שבו הפכו דמויות חד ממדיות לדמויות חיות ואמיתיות. הלבוש, האיפור, האביזרים- כל כך מושקע וכלל לא חובבני. נהניתי גם מתצוגת הקימונו שהפך מפריט לבוש ליצירת אמנות מרשימה מאד.
קוספליי
משחק תחפושות בהשראת המאנגה והאנימה בצילומיו של קילט דואיטס
תרבות הפופ היפנית, פופולארית מאד בימינו בכל רחבי העולם. למאנגה (manga; קומיקס) ואנימה (anime; אנימציה) ישנם מעריצים "שרופים" שמתחפשים לדמויות בדיוניות מתוך מדיות אלו. המונח קוספליי הוא חיבור של המילים costume play – "משחק תחפושות". משתתפי הקוספליי מכונים קוספליירים. הם לובשים תחפושות ואביזרים המייצגים דמות או רעיון מסוים. מקורות ההשראה כוללים משחקי וידאו, מדע בדיוני, ספרות, סרטי פעולה ולהקות המופיעות בקומיקס ובאנימציה וסדרות טלוויזיה. המשתתפים בקוספליי משתפים פעולה ויוצרים משחקי תפקידים. לקוספליי אין גבולות לאומיים ולמרות המראה האתני של הדמות המיוצגת, כולם מוזמנים ליטול חלק ולהציג בקוספליי את הדמויות האהובות עליהם. רוב הקוספליירים הם בגילאי 12 עד 30, הם נוטים לשלב שיטות שונות כדי להשיג את כל הפריטים הנחוצים לתלבושות, וגם לעצב ולתפור בגדים משלהם. בכנסי קוספליי, שבהם נערכות תחרויות מקומיות ובינלאומיות, התחפושות נמדדות על פי רמת ההשקעה, עבודת היד והדמיון בין הקוספלייר המחופש לדמות שאותה מציג.
התערוכה במוזיאון טיקוטין מציגה את אמנות הקוספליי ביפן בצילומיו של העיתונאי והצלם ההולנדי קילט דואיטס המתגורר ביפן משנת 1982.
קימונו
הקימונו הוא אחד מסמליה של תרבות יפן. משמעה הרחב של המילה 'קימונו' הוא לבוש, אך בדרך כלל מכנים בשם זה את הגלימה היפנית המסורתית, דמוית ה-T, הנכרכת סביב הגוף. רוב היפנים היום אינם לובשים קימונו, אך הוא ממשיך להיחשב ליצירת אמנות. אף על פי שהטקסטיל מיוצר בצורה תעשייתית, אמני יפן ממשיכים לשמר את המסורת של הכנת הבגד מחומרים טבעיים ועיטורם בצבעים טבעיים המופקים מצמחים ומינרלים. אמני הקימונו המודרניים ממשיכים להמציא עיצובים חדשים למוטיבים המסורתיים ומשמרים את נשמתה של יפן. במאה ה-16 החלו בעיקר בני המעמד הנמוך ללבוש גלימה זו כלבוש עליון יום יומי. יש להניח כי בגלל נוחותה החלו הסמוראים ללבוש אותה באירועים לא רשמיים וכך אימץ המעמד העליון לבוש שהיה מקובל על בני המעמד הנמוך. עד לסוף מלחמת העולם השנייה לבשו רוב הנשים היפניות קימונו. בימינו, בגלל מחירו הגבוה של הקימונו, לובשים אותו באירועים מיוחדים כגון קבלות פנים רשמיות, טקסי לידה, חתונות, הלוויות, חגיגות ראש השנה וטקסי תה. הקימונו הטקסי לגברים עשוי משי שחור והעיטור היחידי עליו הוא סמל המשפחה המודפס בצבע לבן על גב הבגד, משני הצדדים בחזית ועל כל שרוול. הקימונו לנשים מתאים למעמדן, לגילן ולעונה בה הוא נלבש. יש כמה סוגי קימונו רשמיים לחתונה, לאירועים חגיגיים או לימי אבל.
בתערוכה מוצגות גלימות קימונו מאוסף סנדי וקנת בלייפר מקליפורניה, שנתרם השנה למוזיאון טיקוטין ומאוסף המוזיאון.
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, שדרות הנשיא, 89, חיפה
שעות פתיחה: א-ה 10:00 – 16:00 , ימי ו' וערבי חג 10:00- 13:00, שבת 10:00 – 15:00