מהי תערוכה? האם תערוכה היא תמיד משהו ערוך ומסודר, כפי שהשולחן שלנו ערוך לארוחה, או שתערוכה יכולה להיות גם פעולת העריכה עצמה – טקס הארגון והסידור של השולחן?
לפי קבוצת "תנועה ציבורית", המילה תערוכה מקבלת את משמעותה המורחבת. כמעט בכל שעה שתגיעו למוזיאון תל אביב, תוכלו לראות את התערוכה שיצרו. אמנם הרצוי הוא להירשם מראש לאחד הסיורים שהם הדרך המיועדת לצפייה בתערוכה, אך גם אם לא הצטרפתם לסיור, ואולי סתם ישבתם למנוחה בקפיטריה, עשויים לחלוף על פניכם בסך חיילי התערוכה, ולהדהד בנוכחותם שאלות על המרחב המוזיאלי.
תנועה ציבורית היא גוף מחקר פרפורמטיבי. הקבוצה עוסקת בלימוד וייצור פעולות במרחב הציבורי, בדיקה של הסדר חברתי, יצירת כוריאוגרפיות טקסיות, ובטקסים פומביים וסמויים.
בתערוכה זו באוצרותה של רותי דירקטור, ובהובלתה של דנה יהלומי, ראש התנועה, הם חוקרים את הקשר בין הפוליטי לתרבותי – בין מוזיאון תל אביב, שמשכנו הראשון שימש כבית להכרזת המדינה ובין המוזיאון היום, כבית לנכסי התרבות של ישראל. אילו ציורים נבחרו להיות התפאורה להכרזת המדינה? אחד הדברים שאנו לומדים בתערוכה הוא כי הציורים שהיו על הקיר באולם ההכרזה הוחלפו באחרים כדי להתאים לקו "היהודי" שנבחר. מצמרר לשמוע את קולו של בן גוריון מכריז "קמה מדינת ישראל" באולם המשוחזר, ומעוררי חשיבה הם הטקסים שיצרה הקבוצה סביב האירוע המקורי.
התערוכה צועדת ונעה ברחבי המוזיאון, והקהל איתה. אנו מלווים את המצעד בטקסים שונים שהקבוצה יוצרת – הורדת תמונה, תליית תמונה, שירת המנון. וגם מגיעים לפינות נסתרות של המוזיאון – המחסנים בהם שומרים את האוספים שאינם מוצגים. המצב הביטחוני גם הוא מחלחל לתערוכה, אשר חושפת את מדיניות ההגנה של המוזיאון על היצירות יקרות הערך שבו – איזו יצירה תרד למקלט ואיזה לא? שאלות נוספות צפות – אילו יצירות מקומן נפקד כלל מאוסף המוזיאון?
התערוכה מורכבת מאוסף פעולות בחללים שונים של המוזיאון ומחוץ לו. לצורך התערוכה הובאו הריסות לאחד מחללי המוזיאון ונערכת שם פעולת "חילוץ". מעניין כי השילוט מציין כי הריסות אילו אינן "יצירת אמנות". הן סתם "הריסות". אני יכולה לדמיין בקלות הריסות דומות מונחות במוזיאון ונקראות "יצירת אמנות". היכן עובר הקו?
התערוכה מסתיימת ביצירתו של אובר רובר "מראה דמיוני של "הגלריה הגדולה" של הלובר בהריסות (או לפחות בהעתק שלה). ציור אשר הוצג בלובר לצד אחיו המראה את הגלריה שלמה. רובר צייר את הציור מיד אחרי פתיחתו של הלובר כמוזיאון בחסות הרפובליקה, ואולי דווקא הצגתו אצלנו ובזמן הזה מעוררת שאלות על נצחיות התרבות בתקופה בה אנו מרגישים אותה קצת רועדת מתחת לרגלינו.
אין ספק שמדובר בחוויה מרעננת – ההליכה ברחבי המוזיאון, הפרפורמנס שמנהל שיח ער עם סביבתו – על הטקס שאנו עושים מהתרבות, וגם על טקסים ממשיים מחיינו כמו הכרזת המדינה. טקסים מרפדים את חיינו, והתערוכה "אוסף לאומי" מביאה אותם לתודעה שלנו, עם סימני שאלה חדשים.
