תעצרו את הרכבת.. אני רוצה לרדת!

בחורה עם מחשב נייד

כשהתחילה הקורונה, כל מה שרצינו היה לחזור לשגרה הבטוחה והמוכרת לנו. חווינו מנעד רחב של רגשות: הלם, דיכאון, שמחה וחיבור למשפחה. ויש את אלו שלא הפסיקו לחפש אחר עשייה ומשמעות.
אני מצאתי את עצמי הולכת בשדות הפורחים של השרון ולא מפסיקה לבשל.
ומה עכשיו?
הילדים חוזרים למסגרות החינוך, אנחנו חוזרים בהדרגה לעבודה (מי שיכול ואין לו מגבלות) והקורונה כאילו עזבה אותנו…
אבל לא באמת.
היא מרחפת מעל ראשינו כמו עננה, עד הגל הבא.
עם החזרה לעבודה, הלחץ מתגבר והדרישה להיכנס לעניינים מהר גובר. במסדרונות החברה אומרים “מי שלא יתאים את עצמו מהר לשינויים ,לא יהיה רלוונטי”, “חלון ההזדמנויות הולך ונסגר”.
הכל נכון, אבל רגע …
קיים פער בין הבנת הצורך להשתנות המואצת של הארגונים לבין הפניות הרגשית של העובדים מיד לעשות את הסוויץ!'
כמו בכל תהליך שינוי, כל אחד מאיתנו מגיב באופן שונה ויש דברים של…כולם זקוקים לעצירה…
לעצור ולעבד את התחושות והרגשות של מה שעברנו בחודשיים האחרונים. רק לאחר מכן תהיה פניות למנף הזדמנויות ולהטמיע שינויים.
כדי לעשות את המעבר לחזרה לשגרה בצורה מיטבית יצרתי REFRESH CANVAS TEMPLATE שמסייע לארגונים, למנהלים ולעובדים.
מנהלים רבים קיבלו ממני את המתווה בוובינרים שאני עושה בחודש האחרון. אשמח לסייע לכל מי שזקוק לו.naama-amiram-referesh-canvas-EMPLOY