תעלי, תרדי

חלפו 20 ימים מאז התחלתי את אתגר 28 הימים. קל זה לא. אבל הנה אני שורדת ואני כאן בשביל לספר.

PowerBox - הקוביה. תעלי תרדי.
הקובייה. בין הריצה במדרגות ל TRX

נו, אז איך בתוך האתגר? שואלים אותי.  ויש המבקשים קצת יותר פרטים: מה זה האתגר הזה של 28 הימים שאת עושה? מה את עושה??   באופן כללי מזיעה את עצמי למוות באימונים, אוכלת מקופסאות ליליפוט צבעוניות ומחכה לראות את התוצאות. זו התשובה למי שהתעניין. תודה.

כמעט שלושה שבועות של אימונים, משקולות, נחישות, התמדה ומוטיבציה.  3% שומן ו 5 ס"מ בהיקף שירדו הם תוצאות מדידת הביניים בתוך האתגר.  זה רגע מתוך אותם רגעים שאני מאושרת לגלות שעוד נשאר בי ניצוץ של הישגיות ותחרותיות.

שלב א': מדידות

מאופקת.  ככה קיבלתי את תוצאות מדידת הביניים, המדידה השנייה באתגר.  (הראשונה הייתה בתחילתו ואת הנתונים עדיף לשכח ומהר ככל שניתן).  למען הסר ספק, שמחתי.  אבל נשארתי מאופקת, ליתר ביטחון.  התוצאות על הנייר והן מקבלות תוקף בשלבים.  כרגע שלב א': המדידות.  אחר כך יגיע שלב ה: לשכנע את עצמי שאני לא מדמיינת שנדמה לי שמשהו השתנה בג'ינס. בהמשך יגיע שלב ה: רגע, עוד מבט אחד במראה… ובסוף יגיע שלב הלסתות הפעורות ואליו בדרך כלל מצטרף שלב הסלפי גוף מלא.  אבל כמו שנאמר: פרה… פרה…

תזיעי

זו הדרך להתמודד.  על כל סנטימטר בדרך אל היעד הנכסף  נשפך דלי מלא של זיעה.  לתהילה יש מחיר וכאן מתחילים לשלם, בזיעה.
"You want fame? Well, fame costs. And right here is where you start paying…in sweat." ~ Miss Grant/Fame

ואם כבר בלהזיע עסקינן, אחרי שהתאהבתי מחדש במשקולות החופשיים, מגיע תורה של ה PowerBox, הקובייה.  תעלי תרדי, תעלי ושוב תרדי, עם משקולות ואז תחזרי על זה שוב וכל הפינוק הזה קורה בין הריצה במדרגות לאקרובטיקה על רצועות ה TRX.   לפנק לפנק לפנק…

kubiya

יש בזה משהו ממכר. בתחושת האדרנלין הזו בגוף כשהכל כואב ותפוס.  בקֹשִׁי שיש באימון עצים ובעיקר בידיעה שכל סט, כל תרגיל וכל טיפת זיעה הם עוד צעד בדרך אל המטרה.

אתגר 28 הימים… עוד קצת וזה נגמר ואז מתחילה הדרך הארוכה.

רוצים לקרא על הדרך שלי באתגר? מוזמנים לקרא, להגיב, לתמוך ומומלץ גם לפרגן.
פוסט #1: הפעם היעד נמדד בסנטימטרים

פוסט #2: שרירים תפוסים זה היאמי החדש

פוסט #3: בעבודה קשה, זיעה ומשקולות חופשיים

 

 

שרית כהן חכם
לאן את רצה אני שואלת את עצמי בכל פעם מחדש. לאן יש לך לרוץ?שואלים אותי. לא עדיף לך ללכת? זה גם יותר בריא, מצקצקים. אוליי תוותרי (המהדרין). מה יש לך עם השיגעון הזה של הריצה? איך יש לך כח לרוץ? הריצה... ב 2012 התחלתי בתור אתגר עם חברה ומאז זה נשאר. הפך לתחביב, הפך לדרך חיים. הריצה מתנהלת במקביל לחיים. היא חלק מהחיים. מלמדת ומשקפת את החיים עצמם. את הרגעים הקשים, את ההצלחות, המלחמות, וויתורים, פציעות, יעדים, מטרות, חברים, ויותר מכל את המשפחה. בלוג שנכתב בזיעה עם שתי רגליים על הקרקע. תפעילו שעון... מתחילים.