שנים של "תסדרי את השיער" הבהירו לי שמשהו אצלי ממש לא בסדר, שהרי האחיות שלי עם שיער חלק ואני עם ה"ליפה" על הראש. נסו להיכנס לראש של ילדה ששומעת שנים את המשפט הזה, זו נוסחה בטוחה לדימוי עצמי נמוך.
עם השנים הבנתי שעלי האחריות לטפח את השיער המתולתל שלי כיוון שאיש בסביבתי לא הבין כיצד מטפחים את "הדבר הזה". אני זוכרת כיצד הייתי הולכת ברגל למרכז העיר ירושלים ל"תמרוקי שאול" ורוכשת משחות שונות, כדי להכניס קצת לחות בליפה הפרטית שצומחת לי על הראש.
בצבא הפך הסיוט לגדול יותר. קוקו מתוח לא ממש עבד לי, בחרתי להסתפר בתספורת קארה, ונראיתי כמו דורה, אחסוך מכם תמונות. זה הרבה יותר גרוע ממה שהעליתם בדמיונכם.
תקופה ארוכה החלטתי להחליק אותו. שיער מלא מוחלק נראה טוב, תוסיפו שיער יבש וקיבלתם יופי של פן שיכול להחזיק אפילו שבוע. הבעיה שהשיער היבש מתייבש עוד יותר, נהרס ונשרף.
בין ההחלקות הרבות, לא נכנעתי המשכתי לחפש חומרים שונים, שיורידו נפח ויעצבו את התלתלים. ככה קרה שבשנת 2001 קיבלנו שיבוץ לשליחות במדינה נידחת באפריקה, נכנסתי להיסטריה מוחלטת ורכשתי קרטונים שלמים של "נטורל פורמולה" החומר היחידי שהריח טוב ועיצב את התלתלים הסוררים. לבסוף השליחות לאפריקה ירדה מהפרק ואני נותרתי עם אספקה לשנה, כך נסעתי לשליחות בצרפת, מה שנקרה "אם אין לחם לפחות תעצבי את התלתלים".
ברבות השנים בגרתי והבנתי שאת התלתלים קיבלתי בירושה וכדאי וראוי שאלמד לסדר ובעיקר לקבל אותם. אתי אבקסיס, חברתי ושותפתי, דרשה ממני "תשחררי את השיער, יש משהו יצירתי שובב וקליל במראה בדיוק כמו שאת". ההחלטה הזאת, לקבל אותי כפי שאני ולהתיידד עם השיער המתולתל שלי, פתחה לי עולם חדש.
זכור לי אירוע ממקום העבודה האחרון בו הייתי שכירה, בוקר אחד הגעתי בתלתלים. פוגש אותי קולגה ושואל – "עשית משהו חדש?" ואני בנונשלנט עונה: "חפפתי", לא נראה שהוא הבין את הספק בדיחה שלי.
נאדיה, הספרית שלי ממודיעין, החליטה שהיא משקמת לי את השיער שעד אז ידע רק פאנים. בסבלנות אין קץ ובמיומנות מקצועית סובייטית, היא הצליחה לעשות את הבלתי יאומן – דרגה את השיער, התאימה צבעים וגוונים. שילבה מספר חומרי טיפוח והוקוס פוקוס השיער התחיל לקבל צורה נאה ביותר.
שנים האמנתי שתלתלים משדרים חוסר רצינות, חוסר מקצועיות, לכן לאירועים חשובים, הרצאות או כנסים הייתי דואגת להגיע בפאן. בשנים האחרונות למדתי לקבל אותם מתוך השלמה והבנתי שהתלתלים הם המראה הטבעי שלי, ולכן לרב עם תלתלים משוחררים, קופצניים ושובבים – בדיוק כמו שאני.
הבטחתי לעצמי שאקצר את הדרך לביתי המתולתלת ואלמד אותה מגיל צעיר לטפח אותם ולקבל את עצמה בדיוק כמו שהיא, לשמחתי הרבה נועה שלי מאוהבת בשעיר מבינה מזמן שתלתלים זה אופי ומשתמשת בכח הזה לטובתה.
כשהצעתי לנעה להתלוות אליי לאירוע שהוא על טהרת המתולתלות היא קפצה משמחה, הכניסה לחדר מלא מתולתלות כבר חימם את הלב והחדיר עוצמה, הלמידה על מגוון מוצרי הטיפוח של נטורל פורמולה, וההתאמה האישית לפי סוג השיער עשה סדר בים התכשירים הקיימים בשוק. יצאנו מלאות מוטיבציה, להיות המתולתלות הגאות, ולעורר השראה באחרות.
אחרי שנים של חוסר קבלה, למדתי לשדר מקצועיות, איכות ורצינות עם המתנה שקיבלתי בלידה – רעמה נאה של תלתלים.
לפעמים משהו קטן יכול להפוך למשמעותי, נקודת המבט שלנו על עצמנו תשפיע על חיינו.
אני מזמינה אתכם לעצור רגע ולחשוב: מהי המחשבה שאתם מחזיקים בה שנים ואולי אם תשתחררו אותה ישתנו חייכם?
