צילום מסך
בים החדשות צדה את עייני כתבה, אולי בגלל שמדובר על מקום עבודתי הקודם, או אולי בגלל השלט הקטן עם ציור הקשת בענן, או העצב העצום העמוק והבלתי נתפס שניבט ממנו. בכל מקרה נכנסתי לקרוא. והזדעזעתי, פעמיים
פעם ראשונה בגלל עצם המעשה, מי פורץ לתיבה ולוקח שמות של ילדים מתים? מי מפזר אותם ברחבי הגן כאילו היו פיסות אשפה חסרות משמעות, מי יכול לא להזדהות ואפילו לא במעט עם כאבן של אימהות שלא הספיקו לחגוג יום הולדת שנה לתינוקן, עם אבות (אם כי הכתבה התמקדה באימהות) שלא הספיקו לנדנד את ילדם בנדנדה. אבל אז הזדעזעתי בפעם השנייה.
הבנתי כי גם המדינה לא מכירה בכאבם, גם המדינה כמו אותם גנבים עלובים לא רואים באובדן של הורים אלה אובדן אמיתי, כמה נורא שהורים צריכים להיפרד מהתינוק הקטן, מהתינוקת הזעירה שלהם ולתת אותם בידיהם של האמונים על הקבורה במדינת ישראל. ולא רק זאת אלא שאין להורים אלה חלקת קבר לבקר, אין מצבה עליה ניתן לכתוב דברי פרידה (את המילים שכתבנו על הקבר של אבי ואמי בחרנו בקפידה) אין מקום להניח עליו פרח לזכרם של הקטנים.
כי אולי אתם לא יודעים, אבל במדינת ישראל תינוקות שמתו לפני שמלאו להם ארבעים יום לא ממש נחשבים אנשים (דבר מוזר שלעצמו כאשר אותם אנשים טוענים שעוברים הם אנשים בעלי זכות לחיות בלי קשר למצבה של האם או רצונה ויכולתה לגדל אותם). במדינת ישראל תינוקות שנפטרו לפני שהגיעו לגיל ארבעים יום לא נקברים בקבר משלהם אלא בקרב אחים בחלקה מיוחדת בחלק נפרד של בית הקברות. למה? כי ככה זה ביהדות , כי במדינה שלנו , אנחנו חייבים למות, להיקבר רק בדרך אחת, רק לפי צווי אמונה אחת.
כן, אני יודעת, אנחנו במדינה יהודית, וכן אני יודעת אלא הם הכללים ביהדות, וכן יש לזה, או היה לזה הגיון. וכן, כן וכן. אני יודעת. אבל לא לאפשר להורים האלו פינה משלהם? לא לתת להם מקום להתייחד? עד שמה שנשאר להם ספסל מחת לעץ בגן החיות (וכן זה מקום נהדר לזיכרון , אופטימי מלא חיים , טובע בטבע, אבל…). האם לא הגיע הזמן שבמסגרת השירותים של המדינה, תהייה אפשרות להיקבר לפי רצונך? האם לא הגיע הזמן שנוכל לבחור כיצד לקבור את יקירינו? האימהות שדיברו בכתבה (הייתה כתבה קצרה בחדשות של ערוץ 10) נראו שבורות , עצובות (גם חזקות ומלאות תקווה) עצובות בגלל שנלקח מהן המקום להתייחד, אני בטוחה שמתוך שבעים התינוקות ששמם היו כתובים על עלי כסף בתיבה, היו לא מעט הורים שהיו שמחים למצבה.
כפי שאמרתי פוסט הקודם, תנו למות בשקט-חלק ראשון זה בהחלט בסדר גמור שיש חוקים לקבורה על פי היהדות, זה בסדר שהמדינה עוזרת במימון הקבורה, אבל הגיע הזמן שלא יהיה מונופול על המוות , שכל אחת תוכן להתאבל בדרכה, שכל אחד יוכל לעצב את העצב שלו לפי צרכיו . בבקשה תנו למות בשקט.