ערב יורד על חוף הים. שמש צוללת ללא משקפת ומאדימה עיניה במפגשה עם הים המלוח. ילד, כלב וזוג הורים רודפים זה אחר זה מטעמים שונים. מתארגנים ללינת לילה.
את השמש מלווה ענן פלצות שנבחר להיות המסיים של היום מבין כל חבריו. מייצר חרכי אור שמטרתם להאדיר את השמש לפני לכתה. כל ענן וצורותיו.
ירח חיוור כבר בשליש הראשון של השמיים. מגחך לאור שקיעתה של השמש והמלכתו הבלתי נמנעת למלך הלילה. יש לו זיכרון קצר, רק לפני מחצית היום נעלב הוא למראה זריחתה הכוחנית שהאפירה אותו לחלוטין.
סוס ערבי מלחכך עשב בצידי הדרך ומסייע לעבודת העירייה. רוכבו שכוב על הקרקע, אוחז בגבו לאחר שהוטח ארצה למראה ארוחת הערב המזדמנת.
יונה צחורה מותירה עקבות שחורים של זפת, כלב שחור שופך קערת חלב חמוץ שנותרה מארוחתו של הילד שבילה פה זה אתמול. ג'יפ מנומר נוהם על עמודי הגדר שמונעים ממנו להיכנס אל החוף, נהגו נמוך הקומה לא מפסיק לקלל.
חוף הים 2010. מקום מפגשם של גרמי השמיים ונפלאות הארץ. אני עם מצופי יד כתומים נאבק בגלים ומחכה לשווא לבואה של החסקה. מגבת קריספית מנגבת את עורי ומותירה אותו פסים פסים.
מניח ראשי על החול החם ועוצם עיניים. הרוח מלטפת את אצבעות רגליי העוטות מגדלי חול רטובים.
סרטן נע מחור לחור, חסר סבלנות, לא החליט היכן יניח צבתותיו הלילה. סירת דייגים מדליקה נורת ליבון בראש התורן. דייג חשוף חזה ובעל מכנס ניילון צהוב מעיף פיתיון שנדחה בבושת פנים ע"י הגלים.
בְליל זיקוקים רחוק, חורץ לשון אופנתית לכוכבים השמרנים ונעלם ככל אופנה חולפת. שני שחפים ממהרים הביתה בין שחור הים לעמעום השמיים.
בקבוקי בירה ריקים מנצנצים אור מדורה שהוצתה זה מכבר. זרדים נשכבים, מקריבים גופם לפני הגזעים העצלים. פצפוצי אור נשמעים לסירוגין, מרתקים עיניהם של הכלב והילד אשר ישובים חבוקים על מחצלת.
אבא מקים אוהל ומנצל את החשיכה להסתרת מבוכתו בסירבולו. צידנית נפתחת משוועת לאור כמו אביה המקרר ומעלה עננת אדים צוננת. ארוחת הערב מוכנה.
רחש הגלים מונוטוני ומעיד על ים שלוו. מבט אל האופק מזהה ספינת חיל הים ובראשה מסתחררת צלחת על צירה.
שקט, נחירות קלות מרפדות את פאותיו של האוהל. עשרות צבי ים עושים דרכם אל הים מסונוורים מהבזקי מצלמות של חוקרים צעירים.
דרקון שעל גבו נמר פורץ לפתע מתוך הים השקט וממטיר אש להבה בשמיים. שמונה סוסי חד קרן וכפולי דבשת מתריסים מולו על הפרת השלווה. הדרקון בשלו ממשיך ללבות את גרונו ולהבעיר את שמי הלילה הכחולים. ירח מסתיר עיניו ובוכה על שעות השמירה שקיבל מהאל. מתלבט אם להעיר את החמה לפני הזמן. נחשי מים לופתים את רגלי הדרקון ומושכים אותו למטה. אמיצים, ארוכי לשון ובהירי עיניים. גבותיהם המחוברות מעידות על אומץ ללא גבולות.
בכי רם מנער את האוהל התמים, יד מלטפת, מוצץ ממלא פה צורח. צב ים צעיר עושה דרכו אל שארית כוס הקפה שנותרה בדד, כנראה שאיבד את חושיו..בוקר. זהו.
