שנות עצבותי ארוכות
ימי חייך קצרים כזמן העלה הנושר מעץ המקדמיה הניבט בחלון ביתי
געגועיך לחייך שלך, הם הבהירים לי מכל
הם בפריחת שפלת יהודה
הם בחולות הדיונה הגדולה
הם בקופסת שימורים של לוף
הם בגלשן משופץ בדבק נגרים
הם בזוג אופניים לצד הדרך
הם בריצה מיוזעת לפסגת הר תבור
הם במפת סימון שבילים לא עדכנית
הם במכונת התספורת על המדף
הם ביציאה מבית הכנסת לאחר תפילת מנחה
הם במכנסי החאקי וחולצת פלאנל
הם בטנדר טויוטה
הם בריסים הארוכים של בני הבכור
הם בצמד העצים לצד הדרך
הם בריח כביסת החיילים
הם ברגע של הומור
הם בחוברת הצהובה של נשיונל גאוגרפיק
הם בלילה של ירח מלא
הם בצלילות
הם בתפוח מקולף על שולחן הבית
הם בהתכנסות בהבדלה
הם בעשרים לכל חודש
הם בשביל גישה לחוף הבונים
הם בטרמפיאדה בדרך לבית שמש
הם בקרירות של הבוקר
אני יודעת שלו יכולת היית נשאר לחיות את חייך
ומשנה לשנה אני חיה את חיי
ומנסה להדחיק את עצבותי ולהמתיק בכך את געגועיך שלך.
עמותת הותיר אחריו חברה מעניקה תמיכה נפשית להתמודדות עם אובדן בן הזוג. העמותה מנוהלת על ידי צוות מתנדבות בלבד, וכלל הפעילות מיועדת לחברות חללי צה"ל. תרומתכם תסייע לעמותה בהפעלת מערך החירום, קבוצות התמיכה הקבוצתיות ופעילויות שיקומיות נוספות עבור החברות.
https://tinyurl.com/y5qepe6n