במושב יפה וירוק, מתגורר לו לביא. אך דודה שלו קוראת לו תותי שטותי מארץ הפלאות, כי הוא מצחיק כזה ואוהב לעשות שטויות.
איזה שטויות אתם בטח שואלים…
בלילה הוא היה רעב, אז הוא קם לשתות חלב כמו ילד גדול. אבל, הוא לא מצא כוס פנויה, אז הוא שתה ישר מהקרטון וכל החלב נשפך על הרצפה.
אחרי שלביא ואחותו היו מוכנים לגן הילדים, אמא עמדה מול הראי ומרחה על פניה איפור בכל מיני צבעים. גם לביא רצה למרוח שפתון, אבל, אמא אמרה שהיא לא מרשה לגעת לה בדברים. לביא נעלב והתחיל לבכות. תותי שטותי, אמנם שובב , אבל הוא גם מלא רגשות.
ובערב לביא השתולל עם אבא ונפל על שירה אחותו והיא קבלה מכה.
לביא, חוץ מלעשות שטויות, אוהב קסמים מאוד, וגם להמציא מילים חדשות.
בלילה, כשכולם עייפים והולכים לישון, לביא ממשיך לעשות שטויות. הוא מושך לאבא את השמיכה מעל הראש ואז נשכב ליד אמא ומתחיל לפטפט ללא הפסקה.
כשאמא שואלת מדוע הוא לא מפסיק לעשות שטויות לביא עונה לה שהוא רוצה להצחיק ולשמח אותה, כי הוא יודע שהיא עצובה כי היא מתגעגעת לסבתא.
אמא התרגשה וחייכה ואמרה ללביא שהוא ושירונת הם שמחת חייה 🙂
וכמו שסבתא ג'וזפין היתה מברכת את כל ילדיה ואת נכדיה: "לילה טוב וחלומות נעימים!".
לביא הוא ילד שובב, המתגלה כרגיש ובעל לב זהב. דרך סיפורו, אנו מגלים, שמעשי השובבות שלו דווקא נובעים מרגישותו הרבה לרגשות אמו. מאחורי מעשיו, עומד רצונו לגרום לאמו לחייך, מאחר והוא יודע שהיא עצובה בגלל שהיא מתגעגעת לסבתא.
דרך הספר, ההורה לומד שלפעמים מעשי שובבות, לא נובעים מתוך כוונה רעה של הילד. בעזרת שאלה פשוטה לברור מדוע הילד משתולל/ משתובב, ניתן להבין מה עומד מאחורי התנהגות זו.
בעזרת קריאה משותפת, אפשר לפתוח שיח עם הילד על התנהגותו שלו ולהבין מדוע הוא נוהג כפי שנוהג ולנסות למצוא "פתרון".
הספר מיועד לילדי הגן.
מאחלת לכם ולילדכם קריאה מהנה ומפרה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
