תושבי חוץ, מאת כריס פאבונה, תרגום : מעין זיגדון, הוצאת סלע, 408 עמודים
בדרך כלל איני קוראת ספרי מתח. אני די מתבלבלת בין הדמויות, לא בטוחה מי הטובים ומי הרעים, לעיתים המתח נבנה על ידי אלימות רציחות ועוד דברים איומים. סוכנים פדרליים ודומיהם לא עשוים לי את זה , גם אם הם מתלבשים לפי צו האופנה, עונדים שעון של פאטק-פיליפ ומתהדרים בשנינות עוקצנית מדומה המגיעה בד בבד עם אכזריות קמאית.
נו, לא אוהבת. לא מתחברת.
את "תושבי חוץ" קראתי די במקרה, כשחיפשתי הפוגה קלה מסוגת הספרים הרצינית יותר האהובה עלי.
שיערתי שמדובר בסיפורה של משפחה אמריקנית שיצאה , די במפתיע, לרילוקיישן באירופה ועל סך כל החוויות העוברות על כל אחד מהם שם מבחינה מקצועית, מבחינה משפחתית , מבחינת הסתגלות למנטליות המקומית וכד'.
ועל כן אתייחס לספר רק במהותו זו .
היציאה המזורזת של המשפחה לרילוקיישן בארץ אחרת מאלצת בראש וראשונה את האשה לעזוב את עבודתה ואת סביבתה המוכרת והידועה. הרי איש לא יעלה על דעתו שעבודתה של האשה היא בעלת חשיבות כלשהי, לא פחות מהתפקיד החדש שקיבל הבעל.
המעבר לארץ חדשה מחייב גם את הילדים להתרגל לסביבתם החדשה, למוסדות חינוך חדשים , לחברים חדשים ולשפה חדשה.
הנשים ה"גולות", לא בהכרח ברצון, מנהלות סגנון חיים חדש ולא מוכר ומוצאות עצמן בקבוצה גדולה של נשים מסוגן. נשים של…
אבל כל זה מתקבל כדבר טבעי והגיוני.
"והנשים האלה, כל האמהות האלה , כל עורכות הדין לשעבר, הפסיכיאטריות לשעבר והיחצ"ניות לשעבר . כולן לשעבר. בלוקסמבורג הן היו טבחיות ומנקות. הן הלכו לקניות ולארוחות צהריים. הן נשאו תגי מחיר על זרועותיהן, מנפנפות בהכנסה של בעליהן, מחצינות נכונות לבזבז אותה על כלום. אולי על רצון טוב בשימור חיי הנישואים"
מעמדן של נשים אלה, גם אם מבחינה כלכלית הוא משופר יותר ממצבן בארץ מוצאן, הוא קשה ביותר.
בני זוגן , שברוב המקרים עובדים שעות ארוכות אינם מאפשרים חיי משפחה תקינים של ארוחות במועדן וזמן איכות עם ילדיהם כמו גם עם רעיותיהם. מצב כזה , אף כי על פני השטח מצביע על חיי זוהר ועושר , הוא בעצם תחילתה של הידרדרות , ומשפחות רבות משלמות על כך במחיר שלמותן.
כמובן שאם המצב היה הפוך, והאשה היתה מקבלת תפקיד נחשק מעבר לים, לא היו בני זוגן ממהרים להצטרף אליהן …
חומר למחשבה.
קראתי את הספר כספר דיגיטלי באפליקצית EVRIT.
