תורות הלחימה הן אנלוגייה מצויינת לחיים: הטאי צ'י, קרטה, גודו, אייקידו איגרוף ועוד.
תורות ואומנות הלחימה כוללות סוגים שונים שרובם הגיעו מיפן ומסין. אומנות לחימה הם אימונים לצורך הגנה והתקפה. וכך גם במהלך חיינו אנו לומדים להשתמש בטכניקות שונות בהן אנו מתקיפים, נאבקים, מתעלמים, הודפים , נכנעים, מוותרים, מרפים, מגינים, מדחיקים ומכחישים ,משחררים, משלימים ונפרדים ממצבים, תחושות, מחשבות ורגשות.
האיקידו לדוגמא היא אומנות לחימה יפנית שאינה תחרותית ומטרתה למנוע עימותים. שימוש בכוח היריב בשביל להגן על עצמי, להתחזק ולא להתקיף . הענין המרכזי והחשוב היא הדרך- מתאמנים על הגנה עצמית אך שמים דגש על הדרך שבה אנחנו יותר משפרים את עצמנו. באייקידו , אנו משתמשים בכוח היריב בשביל עצמנו , כי הניצחון האמיתי הוא למעשה ניצחון על עצמך.
כמו בתורת הלחימה איקידו , גם בחיים- תוך כדי האימונים אנחנו לומדים שצריך לוותר על האגו, שרוצה לשמר את כל מה שאני כבר מכיר ויודע ומונע ממני לנסות דברים חדשים לגמרי. אנו לומדים להיכנע, לוותר ולהרפות בשביל למצוא דרך אחרת לניצחון של עצמנו. לפעמים ניצחון היריב הוא הניצחון של עצמנו (שיחרור האגו) ולעיתים כשאני מקריב את עצמי, יכולה להגיע גם הזדמנות בדרך להצלחה ולניצחון שלי.
אלברט איינשטיין אמר "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו כשיצרנו אותן". כדי ללמוד דרכים נוספות צריך לשחרר את האחיזה בישן והמוכר. באינסטינקטים שמניעים אותנו להגיב ולפעול כפי שעשינו זאת עד היום.
לשם כך דרוש אומץ. אבל חישבו לרגע, כשאתם במצב של לחץ, משבר ואירוע מטלטל, לא פעם אנו נדהמים מאיפה היו לנו את הכוחות להתמודד ולהתנהל כפי שפעלנו? היו לנו כוחות קסם. ואכן "בשעת משבר" או "סכנה" אנו פועלים מהר יותר, רצים מהר יותר, מגיבים ומנהלים את עצמנו לא פעם באופן יעיל יותר.
לכן, אם כל זה קיים בנו ברגע של לחץ ומשבר- זה מעיד שזה קיים בנו כל הזמן ולמעשה אנחנו לא תמיד מנצלים את "הכוח" הזה.
לשם כך דרושים 2 דברים: מודעות ותרגול: וכפי שאומרים בצבא "קשה באימונים קל בקרב" ככל שנתרגל יותר, כך ברגע האמת נדע להתייצב ולפעול נכון עבורנו בשעת לחץ, כעס, משבר, פרידה, סליחה ואכזבה.
