כשאומרים "בחילות בוקר" חושבים על הריון, אז למה כשאומרים "נשירת שיער" לא חושבים על התקופה שמיד לאחר הלידה? – אומנם פחות מדברים על זה, אבל גם בתקופה שלאחר הלידה, גוף האישה חווה שינויים משמעותיים. לאחר הלידה הגוף שואף לחזור למצבו הקודם אך בניגוד לצילומים המרוטשים של דוגמניות על הנייר שקמות יום לאחר הלידה כמו חדשות, לגוף של נשים אמיתיות לוקח קצת יותר זמן להתאושש. חלק מתופעות הלוואי שלאחר הלידה הן זמניות ויחלפו מעצמן, חלק אחר עלול להשאר לצמיתות ויש כמה תופעות לוואי שכדאי להיות מוכנים אליהן ולדעת מתי הן בגדר "נורמליות" ומתי כדאי ללכת ולבדוק ששום דבר לא השתבש בתהליך.
נשירת שיער
לכל שערה יש מחזור חיים בו היא צומחת, נחה ונושרת. בזמן ההריון, מחזור החיים של השערות משתנה ומתארך. בזכות ההורמונים המופרשים בתקופת ההריון שלב צמיחת השערה מתארך והמעבר לשלב המנוחה מתעכב. אומרים על נשים הריוניות שהשער שלהן נראה שופע במיוחד. הסיבה לכך היא שבתקופת ההריון יותר שערות נמצאות בשלב הצמיחה והמנוחה, ופחות בשלב הנשירה.
לאחר הלידה, כמות ההורמונים בגוף האישה חוזרת למצב שהיה לפני הלידה ויחד איתם גם משך חיי השערות חוזר למצבו הקודם שלפני ההריון. הבעיה היא שפתאום, כשלושה חודשים לערך לאחר הלידה, פתאום שערות רבות שנשירתן עוכבה בזמן ההריון, פתאום מגיעות לשלב זה במחזור חייהן. כך הופכת נשירת שיער לתופעה מציקה שכמעט כל אם טרייה חווה.
שיער בריא ושופע מושפע גם מתזונה. כאשר ישנם חסרים בתזונה, השיער ומחזור הצמיחה שלו עלולים להיפגע. כאשר קיים לחץ לחזרה מהירהלמשקל הקבוע של לפני ההריון – ייתכן ובמקביל לתופעת הנשירה הטבעית יתווספו גורמים הנובעים מתזונה חסרה. חשוב להקפיד על תזונה עשירה בחומרי הבניין הנחוצים לשיער בריא: ויטמינים מקבוצת B, סיליקה, גופרית, ביוטין ואומגה 3 ולהימנע מהרגלים שעלולים לפגוע בשיער כמשיכה הדוקה לאיסוף השיער או שימוש במייבש שיער חם מדי או מגהצי שיער.
חזרת הרחם למצבו הקודם
בכל תקופת ההריון הרחם הכין את עצמו לקראת ההריון והלידה. נוצרה שכבה רירית עבר שמטרתה הייתה להזין ולתמוך בעובר והרחם כולו נמתח להכיל את העובר. לאחר הלידה הרחם שואף להתכווץ חזרה לממדיו הרגילים והשכבה הרירית שתמכה בהריון מופרשת. הפועל היוצא הוא מה שנראה (ומרגיש) כמו וסת מתמשכת לאחר הלידה. הרחם הולך ומתכווץ וגורם לכאבים אופייניים, והרירית המופרשת מזכירה הפרשות דמיות שקיימות בוסת. ההפרשה נקראת לוכיה, וכמו בוסת גם אופייה משתנה לאורך הזמן. בימים הראשונים יש דימום רב בצבע אדום. רצוי להשתמש בתחבושות עבות ולהימנע מטמפונים. מהיום החמישי לערך צבע ההפרשות מתבהר והכמות יורדת. מהיום העשירי הצבע הופך לצהבהב. אם אחרי היום העשירי עדיין יש דימום פעיל – כדאי לבדוק את העניין עם רופא, ייתכן שעוד נשארו שאריות של השלייה ברחם.
עבור נשים שאינן מניקות, הוסת חוזרת תוך 6-8 שבועות. אצל נשים מניקות, הופעת הוסת תתעכב אבל לא כדאי לסמוך על הנקה כאמצעי מניעה – הוא לא יעיל במיוחד.
הנקה ומשמעויותיה
בימים הראשונים שלאחר הלידה השדיים מפרישות חומר סמיך וצהבהב שנקרא קולוסטרום (חלב ראשוני המכיל מינרלים וחלבונים. הטבע הוא מכונה יעילה – כמות ייצור החלב מותאמת לדרישה. עד שמנגנון זה מתייצב חולפים מספר ימים. בתקופה זו נוצר גודש בשדיים הגורם לכאבים. חזייה תומכת, קומפרסים קרים והנקה תכופה יכולים לעזור. אם האישה אינה מניקה, אפשר לנסות גם קומפרסים של כרוב ולבקש מהרופא כדורים להפסקת ההנקה.
רגישות וחתכים זעירים בפטמות גם הם נפוצים. טיפול משחתי מתאים (שיש להסיר לפני ההנקה), אוורור הפטמות ושינוי תנוחת הנקה יכולים לעזור. כשיש כאבים מתמשכים חשוב להתייעץ עם הצוות הרפואי כי ייתכן ומדובר בסתימת בלוטת חלב או זיהום.
דליפת חלב היא תופעה מוכרת לנשים מניקות. רפידות יגנו על הבגדים אבל לא על הפטמות. אוורור ושמירה על המקום יבש לאחר דליפה תשמור על הפטמות.
עצירות וטחורים
כלי הדם המוגדלים לאחר הלידה יוצרים אצל נשים רבות מצב של טחורים: כאבים בפי הטבעת, עצירות וצואה דמית הן תופעות מוכרות. לרוב, תופעות אלו עוברות מעצמן תוך כחודש וחצי לאחר הלידה. הקפידו על שתייה מרובה ותזונה עשירה בסיבים תזונתיים להקלה. אם התופעות ממשיכות לאחר פרק זמן זה – פנו לייעוץ רפואי.
צניחת האגן ובריחת שתן
היחלשות רצפת האגן – מערכת השרירים התומכת באיברי הבטן התחתונה גורמת למצבים של בריחת שתן במיוחד במצבים של שיעול, צחוק או עיטוש. ניתן וכדאי לבצע תרגילים לחיזוק שרירים אלו על ידי כיווץ השרירים הטבעתיים בגוף בדומה לניסיון להתאפק מללכת לשירותים.
לאחר לידה ישנן תופעות מוכרות פחות שגם עליהן כדאי לדעת ולהיות מוכנות להתמודדות. הגוף בסופו של דבר יחזור לעצמו, אך התהליך ייקח מספר חודשים.
