תוכנית של פעם במאה שנה

בעבר נאלצנו לוותר, לפנות , לעקור ישובים – תמורת הבטחה שהערבים יכבדו הסכמים

בפועל פינינו , עקרנו , גירשנו ולא קיבלנו מאום

לראשונה , קודם נקבל וסמכו על הערבים שבגלל סירובם – הם שוב רק יפסידו וככל שיתמידו בסירובם , שטח מדינתם העתידית הולך ומצטמצם עד שיעלם.

שיעור קצר בהיסטוריה , ועד כמה שהוא רלוונטי להווה ולעתיד

בשנת 1947 החליטו באו"ם על חלוקת הארץ , חלוקה זו היוותה את הבסיס להקמת מדינה יהודית ואישור בינלאומי לעליית יהודים לארץ ישראל.

ההנהגה היהודית בארץ ישראל אישרה את התוכנית בן גוריון טען , שמדינת היהודים מתחילה בחלוקה והיא תתפשט . המדינה תגדל ע"י העלייה ותפרוץ את הגבולות

ואילו הערבים דחו אותה על הסף – הם התנגדו למדינה יהודית

בפועל , קמה מדינה יהודית , יהודים עלו לארצם אחרי 2000 שנות גלות ופרצו גבולות תרתי משמע.

שנת 2020 , הנשיא טרמפ בהצהרה חסרת תקדים בה הוא מתאר את מדינת ישראל "אור לגויים" , "ארץ הקודש"

מניח בפני ישראל הצעה שאסור לסרב לה:

· הכרה בריבונות ישראל על ירושלים המאוחדת

· הבטחת עתידה של ההתיישבות היהודית ביו"ש ומחיקת רעיון עקירת היהודים מבתיהם

· חיסול הרעיון הפלסטיני לשיבה והצפת הארץ במיליוני ערבים

ואם, אבל אם יסכמו הפלסטינאים לרשימת דרישות – ישראל תסכים גם היא לוויתורים

"יתנו יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו"

אם נלמד מהעבר , אין סיכוי שהפלסטניאים , יסכימו לאף סעיף ברשימה – אף לא אחד

כך שאנחנו מקבלים , והם יסרבו (שוב) לקבל

כאן טמון ההבדל בין הסכמי העבר להסכם הנוכחי

 

הם כבר לא צד במשוואה, שום מדינה פלסטינאית לא תקום וזה בגללם , הם סירבו לתוכנית החלוקה ב 1947 , הם סירבו להצעות נרחבות בהרבה ע"י ממשלות השמאל וימשיכו לסרב – כי הם אינם מעוניינים שתקום מדינה יהודית.

הגענו לרגע, שבראש המדינה עומד מנהיג ציוני
ששם את טובת המדינה לפני טובתו האישית
והביא לנו הסכם היסטורי