תודה על ההצעה, אדוני ראש הממשלה

למה אני לא יכולה לקבל את ההזמנה של ראש הממשלה לצאת לבלות בארצו היפה? ולא, זה לא קשור לפוזה הרומנטית בתמונה עם רעייתו מול השקיעה

לנצל את מזג האוויר הנעים בסוף השבוע הזה זה רעיון נהדר. לנצל את הזמן הפנוי לטיול בטבע, לבילוי עם חברים זה באמת רעיון מצוין. רק יש לי בעיה קטנה, אדוני ראש הממשלה. אתה מבין, אין לי אוטו, כך שבשביל להגיע לים אני צריכה התראה של כמה ימים מראש לתכנן את הכל.

בשביל להגיע לחוף הים ביום שבת (ואני בכלל לא מדברת על להגיע לאיזה שמורת טבע חביבה) אני צריכה כבר באמצע השבוע לברר אם החברות שלי, שגרות ברדיוס סביר מחוף הים, מי מהן יכולה לארח אותי לשישי שבת. ומכיוון שבאתי מהבית ממנו באתי, אז כמובן לא אבוא בידיים ריקות , כלומר לבשל לארוחת שישי איזה דבר או שניים (טוב, נו, חמישה). בקיצור להתארגן מראש.

גם אחרי שמצאתי מקום לשים את הראש בין שישי לשבת לא מסתיימים התכנונים והארגונים. כי ביום שישי אני עובדת ככה שאני צריכה לארוז ולהתארגן כבר בחמישי בערב (נשמע אולי פשוט אבל עם אוסף ליקויי הלמידה שלי גם זה מורכב). לקחת את כל הציוד יחד איתי לעבודה, ובסיום היום להזדרז לתחנה מרכזית. אתה מבין אני מסיימת את העבודה בשעה שתיים וחצי ובשעה כזו בימי שישי כבר מזמן אין רכבת מירושלים לאזור המרכז, למעשה גם אוטובוסים לא ממש יש, ואם לא אמהר גם את האוטובוס האחרון אפספס, להדחק באוטובוס צפוף עם כל שאר הנודדים. לפני כמה שבועות עשיתי את המסלול ההפוך, וכמעט נשארתי בתל אביב לשבת, אחרי שהתור לאוטובוס האחרון לירושלים מילא את שלושת האוטובוסים שחיכו בתחנה. ועדיין חיכו אנשים בתחנה. להגיע לירושלים ולהבין כי אני צריכה לשלם למונית הביתה כי בירושלים האוטובוסים בשישי הולכים לישון מוקדם.

נוסעת באוטובוס, אבל לא בשבת (צילום: שאטרסטוק)

ככה שאני מניחה שאתה כבר מבין את הבעיה (וזה בלי להזכיר שבסוף יום מהנה אך מעייף אני צריכה לחכות לצאת השבת כדי לתפוס את האוטובוס הראשון הביתה). תשמע אדוני ראש הממשלה, אני לא מצפה להרבה, באמת שלא, ואני יודעת שלהתנהל בתחבורה ציבורית לעולם לא יהיה קליל וזורם כמו באוטו פרטי, ואני יודעת שיום שבת הוא מורכב ומיוחד. ועדיין, אני מצפה שתראה גם אותי בין כל השיקולים שלך. או לפחות רגע לפני שאתה מציע לי ולאחרים, לנצל את מזג האוויר ולטייל במדינתנו היפה. תחשוב האם אנחנו, האזרחים הקטנים שאין להם רכב פרטי, בכלל יכולים.

אז מה אני מציעה ? די פשוט למעשה. או שתעשה את המעשה האמיץ (קצת אמיץ, לא הרבה) ותאפשר תחבורה ציבורית בסיסית בשבת, בין ערי ישראל ובתוך הערים. או לחילופין אם אתה לא רוצה (כי בכל זאת, השותפים הטבעיים לא אוהבים את זה), יכול ומוכן להתמודד עם כל זה. תחשוב רגע לפני שאתה מנפנף לי מול העיניים בבילויים ביום השבת. כי מה שאתה יכול לעשות בקלות , לא אפשרי לאחרים ובינינו? זה מוציא אותך קצת מנותק.

סיפורי הדרור
בגיל 42. יצאתי למסע ... עם ארבעים נשים מופלאות. אחת מהן אמרה לי אם את כותבת אם יש לך מה להגיד לכי לסלונה... מאז סלונה ואני עברנו המון תהפוכות. אבל עדין אני כותבת. ועדין יש לי מה להגיד אז אני פה ומקווה שאתן רוצות להקשיב.