מערכה ראשונה:
מערכה שניה:
אקדח מעשן:
מסתבר שלהגיד תודה קשה לאנשים מסויימים כמעט כמו לבקש סליחה או להגיד בבקשה…
ה"תודה, בבקשה סליחה" שלי:
רוסטביף
מה צריך:
נתח שלם של בשר משובח כמו למשל סינטה, שייטל או אנטריקוט, של בשר מיושן, צלוי בתנור ונפרס לעיני האורחים.
לפני שתגידו: כן… אבל…. רוסטביף אוכלים פרוס דק, קר ובתוך כריך, אקדים ואומר שאני את הרוסטביף שלי מכינה כך ופורסת עבה כי ככה הכי טעים לנו והאמינו לי זה טעיםםםם!!!
ההכנה פשוטה:
יום או יומיים לפני מועד הצלייה קונים נתח של בשר. אני קונה 1.5 ק״ג, (שמספיק ל- 8 מנות).
מניחים את הנתח בקערה גדולה שיכולה להכיל אותו בנוחות.
מורחים עליו בנדיבות, עם הידיים תוך כדי מסאז' מפנק, חרדל דיז׳ון גרגרים והרבה פלפל גרוס. מפזרים כמה עלי רוזמרין.
בעזרת סכין חורצים בבשר חריצים קטנים אליהם דוחפים שיני שום שלמות.
סוגרים את הכלי ושולחים למנוחה במקרר ללילה.
הצלייה:
מחממים את התנור לטמפרטורה מקסימלית (בתנור שלי – 250 מעלות)
מניחים את נתח הבשר בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומכניסים לתנור החם (בעבר הייתי מכינה על גבי רשת, אבל זה מאד מלכלך והאמינו לי בתבנית זה יוצא ממש בסדר).
צולים בחום גבוה במשך 30 דקות.
מנמיכים את החום של התנור ל- 180 מעלות וממשיכים לצלות עוד 25-30 דקות. תלוי במידת הצלייה שאתם אוהבים.
אצלנו אוהבים מדיום M.
מוציאים מהתנור, מניחים בצד ומתאפקים לא לחתוך המשך 10-15 דקות.
מגישים לשולחן ופורסים לנגד עיניהם הבורקות של הסועדים.
בתאבון!
חיים וטעים!