תגידי, אפשר לשאול בת כמה את?!

השנה כמה אנשים אהובים שאלו אותי בנימוס ועדינות את אותה השאלה, אולי זה אומר משהו על הגיל שהמשמעות שלו הולכת ונעלמת לאחרונה?

IMG-3970 (1)

וואווו. חלפה לה שנה. שנה מהיום שפתחתי את הבלוג שלי, שהענקתי לעצמי במתנה. מרגיש לי שרק אתמול ישבתי עם עצמי והחלטתי שאני אוגרת אומץ, מגשימה איזה חלום קטנטן של כתיבה והנה אני שוב פה אחרי שנה בטור ה-28 שלי (ולא, זה לא קשור לגיל שחגגתי).

לפני יומהולדת יש משהו שעושה חשק לעצור ולחשוב, אווירה של ״סיכום שנה״ וחשיבה קדימה. 

כשאמרתי לחברה שיש משהו שלא מסתדר לי עם הגיל מבחינת המספרים, היא שאלה אותי גם בגיל 20 פלוס היו לי את אותן התובנות לחיים?
״ברור שלא״ עניתי לה בלי להתלבט לשנייה וכבר עלה לי החיוך בחזרה.

בעיניי, לגיל אין שום משמעות ובחיים הכל זה עניין של תובנות.

ואם אתם פה איתי בסיכום המחשבות על יומהולדתי, קבלו הפעם ממני במתנה כמה דברים שלמדתי בשנה האחרונה:

1. להתאכזב – אל תתאכזבו שפתחתי במשהו פחות ״שמח״, זה שיעור חשוב לחיים עם המון משמעות.
לדעת להתאכזב זה אומר להתמודד. לא להתעלם מהאכזבה, לא להילחם בה – אלא להכיל אותה.
כמובן שאני מאחלת לכולנו חיים ללא אכזבות, אך לא בטוחה שזה תואם את המציאות.
העניין הוא להחליט איך מתאכזבים כשזה קורה ומה עושים עם זה? המלצה שלי היא לקבל את האכזבה וללמוד ממנה לפעמים הבאות, אני מאמינה (מניסיון אישי) שככה יהיו לכם הרבה פחות אכזבות.

2. ללמוד – בזכות תפקידי כמנהלת קהילות דיגיטליות בעסקים, אני נחשפת במהלך השנה להרבה תלמידות חדשות בבית ספר לשיווק דיגיטלי וחווה כל פעם מחדש עד כמה ספסל הלימודים תורם להן לחיים.
לא מזמן קיבלתי הזמנה להירשם לתכנית המנטורים של ארגון הבוגרים של המכללה למנהל.
איך שהחלה השיחה הבנתי שנפתחה לי הזדמנות ללימודים, אפשרות להעביר את הידע שלי הלאה והחלטתי שאני אומרת כן בלי להתלבט.
אני זוכרת ששאלו אותי אם אני רוצה לחשוב על זה, לבדוק תאריכים, יומנים? וישר אמרתי שאתאים את עצמי למשימה. נכון שזה דורש השקעה, זמן, לוותר על כמה ימי שישי פנויים לטובת למידה וחניכה, אבל זה משהו שכדאי ונכון לעשות לאורך כל השנה.

3. להתנסות
החיים מציפים לנו הזדמנויות, דלתות נפתחות. פתאום מגיע טלפון או חברה מעלה איזו יוזמה חדשה, אל תמהרו לבטל אותה. זה הכי מתחבר למסר שכתבתי פה כבר באחד הטורים: "מקסימום זה יצליח".
לאחרונה לקחתי על עצמי התנסות באתגר חדש של סלונה ונרשמתי לתכנית אימון אישי אתגר אישי של ״הולמס פלייס״.
להגיד לכן שבא לי לעשות כושר? לא יכולה. שאני חייבת? גם לא ממש, אבל בחרתי להירשם ולהתנסות – מבטיחה לעדכן בתוצאות.
שיתוף קטן: בטלפון הראשון של המאמן שום שעה לא הרגישה לי נוחה, בטלפון השני דחיתי אותו לשבוע הבא ועכשיו כשהתחלתי (שיעור 1, נא לא להתלהב) אני כבר מרגישה שזאת הייתה החלטה נכונה.

4. לעצור
 השגרה סוחפת. זה משהו שאני תמיד אומרת. משפחה, בית, ילדים, עבודה ולפעמים אנחנו שוכחים לעצור לרגע ופשוט לחוות הנאה.
השנה התלבטתי אם לקחת ביומהולדת יום חופש מהעבודה, למרות שזה מנהג שחוזר על עצמו כל שנה.
יום ההולדת שלי יצאה סמוך לחופשת החגים והיה לי ספק אם אני צריכה עוד יום ״חופש״ וכמובן שנכנסתי לשגרה של עבודה והרגשתי צורך להגיע.
ברגע האמת בחרתי לשחרר, והאמת? זה היה שווה יותר.
יום אחד של חופש מאולתר המלא בזמן איכות שאין לו תחליף, הזכיר לי עד העצירה לפעמים חשובה ויכולה להיות שוות ערך למתנה הכי גדולה!

IMG-3782 (1)

אם נחזור רגע לפתיחה, אני מזכירה לכם שהבלוג הזה היה מתנה בשבילי ליומהולדת שנה שעברה.
מקווה שהפעם נהניתם מהמתנה ומאחלת לעצמי להמשיך להיות פה גם ביוהולדת הבאה.

כתשובה לשאלה המקורית, אני בת 37 וזה מתחבר לשאלה הנפוצה הבאה לאחרונה:

״גיל 37, אז איך את מרגישה?״
פחות אוהבת את הספרות (3,7), לא מתחברת לצליל, מודה. ועל כל היתר בעיקר אומרת תודה רבה!

האישה
בת 37, אמא ל-3 גברברים. אשת איש ואשת קריירה. משתדלת תמיד לעשות "גם וגם" - לרצות את עצמי, ואת כולם. מאמינה בהגשמת חלומות, גם אם בדרך יש הפתעות לא צפויות.