הכוס שבפתק

על הכוס והפתק

scan0001

בליל אמש חזרנו מסדנה שאנחנו לומדות.

הרבה דברים עולים  בסדנה מילים מחשבות ובעיקר שירים.

בדרך הביתה דיברנו על זהירות בדרכים על הפחד בכבישים.

 נזכרתי שב-2007 כשגרתי בכפר שמריהו קרוב לכביש החוף, שמעתי קולות ברקס פיצוצים חבטות.  רצתי לכביש חיפה וראיתי תאונת שרשרת מחרידה.

התרוצצתי מרכב לרכב, טיפלתי בפצועים, הבאתי מים קרח.  עברתי בעצמי טראומה.

 כשהגיע האמבולנס חזרתי הביתה. כמה שעות אחרי זה חזרתי לכביש וראיתי בחורה באחד הרכבים מהתאונה.

שאלתי אותה: "למה לא עלית על אמבולנס, מדוע לא נסעת"?

ןהיא ענתה: "אני מחכה לגרר".

חזרתי הביתה והבאתי לה קפה.  "מה אעשה עם הכוס" היא שאלה.

עניתי לה שתשים על המדרכה.  שזה הדבר האחרון שמדאיג אותי.

שעה אחרי זה חזרתי שוב לכביש לראות אם היא נסעה.  אם הגרר כבר הגיע.

 על המדרכה מצאתי את הכוס שלי ובתוכה היה פתק ששמרתי עד היום.

11889958_868300626582094_1020319839806820464_o

ואני חשבתי שהלוואי והיו עוד אנשים כמוה.

אנא תנהגו בזהירות.

סוף שבוע נעים.

פייסבוק" hila liebesman

[youtube 5FhUIafuC4A]

הילה ליבסמן
גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.