סיפורה של אישה מתחיל תמיד בסיפור של האישה שנשאה אותה ברחמה תשעה ירחים… ספרה של מגי אוצרי הוא סיפורן של שושלת נשים, שגורלן הובילן למעורבלת של חיים, עצב, כאב וחוזק.
דרכן ודרך סיפור חייהן הלא פשוט, אנו נוסעים בזמן אחורה למחוזות הרחוקים של גרוזיה, לריחות ולטעמים, לנופים ולימים האפלים של יהודי גרוזיה.
סיפורה של גיבורת הספר מתחיל מהסבים- מאגולו וסוסו. סוסו יהודי גרוזיני התכונן לעלות לארץ ישראל, לשם כך מכר חלק מרכשו ואף התפטר מעבודתו. הימים נקפו ועדיין האשרה לא ניתנה.עם כל יום שחלף, כך כספו הלך ואזל. כך סוסו מצא עצמו נאלץ לבקש עזרה כלכלית מאחיו. אך אחיו, שלחו מפניו ריקם.
סוסו, שהיאוש הלך וניקר בלבו, מצא עצמו נופל על פניו בשלג בדרכו לביתו מאחיו. נפל ומת.
מאגולו נותרה אלמנה עם שלושה ילדים,שני בנים ודדיקה. 'דדיקה' בגרוזינית פירושו הבת של אמא שלה. ואכן, דדיקה היתה הכל בשביל אמה.
בגיל חמש עשרה דדיקה אולצה לעלות ארצה על ידי אמה. כאבה היה גדול, לא רק בגלל הפרידה מהארץ שכה אהבה, אלא גם בגלל פרידה מחברתה האהובה, מאדו. מאדו, היתה לדדיקה אחות בדם, והם נשבעו האחת לשניה לא להפרד לעולם. אבל דדיקה נאלצה להפר נדר זה…
את הרגשות שדדיקה לא יכלה לתאר במילים הספורות שידעה בשפת הקודש של המקום החדש, אלו שממילא לא ידעה לספר על אודותיהם, לדבר ולחלוק מתוכם עם הסובבים אותה- אותם, לאט שכחה כיצד להרגיש. עם הגרוזינית ועם השמש של קוטאיסי אבדו גם אלו. נשתכחו מן הפה, ואז מן המוח, ואז מן הלב…
דדיקה נישאה בישראל והרתה פעמיים. פעם אחת עם גבורת הספר ופעם אחת ילדה בן. את בנה היא אהבה מכל, והגיבורה נותרה בודדה ללא אהבת אם, כאשר כל חייה נלחמה על כל טיפת תשומת לב ורגע של חיבה מצידה. וכפי שהיא מתארת זאת: " התנהגותה של אמא תמיד נותרה בגדר חידה. אוהבת, לא אוהבת, רגשותיה נראו תמיד כמו רפרוף כנפיו של הפרפר. פעם למעלה ופעם למטה, בתנועה מהירה עד כדי כך שלא ניתן להבחין במקום מדוייק, רק בתנועה כללית, חמאתית, שמערבת את המעלה עם המטה בניסיון נואש להתרומם. לעוף."
ספרה של מגי אוצרי דן במערכות יחסים בתוך המשפחה, בין הורים לילדים ובין האחים.
הסב סוסו היה מושא קנאתו של אחיו הצעיר בסי. כאשר סוסו נפל על פניו בשלג כשחזר מביתו ומת, בסי שמח שהוא המושא היחיד לאהבתה של האם. כך, גם גיבורת הספר, אשר שנאה את אחיה, כי חשה שאמה אהבה אותו יותר ואף הרעיפה עליו את האהבה שהיתה אמורה להיות שלה.
אמה של דדיקה אהבה אותה מכל ילדיה. כשדדיקה חלתה היא אפילו בקשה מהאל שיקח את אחד הבנים, אבל שישאיר את דדיקה… דדיקה לעומתה סלדה מביתה עוד כשהיתה ברחמה. היא ניסתה להפיל, אך הרופאה שהיתה אמורה לעשות לה את ההפלה, שכנעה אותה להשאיר את ההריון…
הכאב שאותו חשה גבורת הספר בעקבות קנאתה לאחיה וניסיונות שווא לגרום לאהבת אם, הובילו אותה ליחסים בעייתים עם גברים עוד מילדותה ולאישפוז בגיל מאוחר יותר.
אז מיהי גיבורת הספר ומהן נשות השושלת, שעליהן כתובה הסאגה המשפחתית?
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
