ותזכרו איפה קראתם את זה קודם!
שישה ימים בתוך אתגר 28 הימים שהצטרפתי אליו, כשהיעד נמדד בסנטימטרים ואחוזים, אני מתחילה לחבב את המשקולות האלה. לא שלא היו לי יחסים עם גושי הברזל האלה בעבר, אבל דווקא בשנים בהן אני רצה למרחקים, הברזלים האלה פינו את מקומם לארבעה אימוני ריצה בשבוע ואימוני core. מסתבר שאי אפשר בלעדיהן.

מידיי פעם אני מציבה לעצמי אתגרים. זה עוזר לי לפתח מוטיבציה. לראות את ההתקדמות בצעדים קטנים ולחכות לרגע שאגיע אל הקו. ככה גם האתגר האחרון שהצבתי לעצמי שאני נמצאת בו כבר 6 ימים ויימשך 28 ימים בכללי כשהיעד נמדד בסנטימטרים. באתגר הזה, אין קו סיום. יש קו… ואחריו עוד קו ועוד אחד… ועוד… וזה ממש הופך להיות דרך חיים.
בתוך האתגר הזה יש את תפריט התזונה המתאים, כבר סיפרתי לכם על הקופסאות הצבעוניות החמודות בגודל מניאטורי שאליהן נכנסו כל חיי הקולינריים. באתגר הזה התפריט לא לבד, מצטרפים אליו אימוני כח משולבים בדופק גבוה שאמורים….. ממממ לעשות את העבודה. כלומר, אני עושה את העבודה שג'ניפר או כפיר מכתיבים לי. אין ויתורים.
ה BFF החדשות שלי
נא להכיר את המשקולות. הן החברות החדשות שלי בתקופה הקרובה ומן הסתם נמשיך יחד לאימון לפני קפה גם אחרי שיסתיימו 28 הימים המאותגרים. כן, סחבק מאותגרת… עבודת החיזוק עם המשקולות מראה תוצאות גם אחרי תקופה קצרה… אליהן מתלוות רצועות ה TRX כמו שאומרים לפנק לפנק לפנק!!!
מרוצה שצלחתי את השבוע הראשון וכמובן, תמיד לומדים בדרך משהו חדש על עצמי.
אני אמרתי קודם: שרירים תפוסים זה היאמי החדש
אשמח לפרגון ותמיכה… כי חוץ מהפוסט הכייפי והתחושה הטובה של השרירים התפוסים להיות באתגר זה לא תמיד קל.
פרגנו, תגיבו, לייק ואם בא לכם גם לשתף…..