שנת ארנבת שמחה

בחורה עם מחשב נייד

יום רביעי, ערב ראש השנה הסינית, המתקיים השנה ב-2/2. לוח השנה הסיני הוא לוח שנה ירחי ולכן ראש השנה הסיני נקרא גם ראש השנה הלונרי. כמו באסטרולוגיה ה"רגילה" גם באסטרולוגיה הסינית הסינית יש 12 סימנים של חיות, במקרה הזה, ולכל שנה יש את החיה המסמלת אותה. השנה אנו נפרדים בצער משנת הנמר ומקבלים בשמחה את שנת הארנבת (ולא הארנב, כפי שצוין בטעות באזכורים קודמים שלי. סליחתי שלוחה מכאן לכל העם הסיני, לו עשיתי עוול בבורותי כי רבה ובעיקר נעשה העוול כי כתבתי טרם הסיור המודרך שערכתי השבוע בצ'יינה טאון). לעינייננו, כל תינוק סיני שנולד מקבל את הסימן שלו ע"פ החיה המסמלת את השנה בה נולד ולצידו הוא מקבל גם אלמנט אחד מחמשת האלמטים של הפנג-שואי(מים, אדמה, אש,מתכת ועץ). כך שבעצם כל התינוקות שיוולדו השנה יהיו במזל ארנבת, אך לכל אחד מהם יהיה אלמנט אחד ע"פ שעת הלידה שלו. נהג המונית שנסעתי איתו השבוע הוא נמר עם אלמנט עץ ואכן,טאצ' ווד, אין תלונות, יש פרנסה….בכל חודש סיני יש 29 או 30 ימים, אין חודשים בני 31 יום ואחת ל-4 שנים נוסף חודש על מנת לעשות "קצ'-אפ" עם לוח השנה הקלנדרי, עלא שנה מעוברת. בערב ראש השנה הסיני, כלומר,היום, מתקיימת "ארוחת האיחוד" המשפחתית הידועה בשמה: "ריוניון דינר". לפי המסורת, כל המשפחה אמורה להתאחד בערב זה – בני משפחה שנמצאים בחו"ל, אמורים להגיע לשולחן החג ולסעוד עם הוריהם. על שולחן החג צריך להגיש דג שלם – מראש ועד זנב, קצת כמו בראש השנה היהודי (כי תמיד ידענו שיש קשר בין הדתות, קשר עין, אולי) שכן יש להיכנס לשנה החדשה שלמים. כמו כן נוהגים הסינים לבשל לארוחת האיחוד כמות גדולה מזו שהם מסוגלים לאכול (גם כאן ניכר הדמיון לארוחות החג בארץ) מתוך אמונה שלשנה החדשה נכנסים בשפע ולא במחסור, יש להיכנס אליה עם כמות מזון גדולה באופן סימבולי, המייצגת את השפע (או בארץ, את הפולניות) שהמשפחה מאחלת לעצמה בשנה החדשה. בנוסף נוהגים הסינים להסתפר לפני ראש השנה (מה שמסביר כעת את עליות המחירים בכל מכוני היופי והמספרות) כי לשנה החדשה נכנסים חדשים, אחרי שהסרנו מראשינו קצוות ישנים והתחדשנו בתספורת חדשה ולרכוש בגדי חג (עד כאן לא שונה בהרבה מתקופת החגים בארץ, בעיקר בכל הקשור בעומס במספרות וברשת "קסטרו") מי שאיתרא מזלו והוא מוזמן לארוחת חג נדרש להביא תפוזים במספר זוגי, בד"כ שניים, למארחים. התפוז מסמל זהב, שמסמל עושר, שגשוג ושפע. בתמורה הוא מקבל מהמארחים את אותו מספר תפוזים כסמל לחשיבותה של קבלה ונתינה וכדי שגם הוא יתברך בשנה של שגשוג, עושר ושפע וכדי שכל הסופר מרקטים בסינגפור יוכלו להפקיע את מחירי פירות ההדר כאילו הם הם הזהב האמיתי ולא רק הסמל לשפע. הוא אף צריך להביא עימו מעטפות אדומות קטנות ובתוכן מעות לילדי המשפחה. המנהג קרוי בשם "אַנג-פָאוׁ" והמטבעות צריכים להיות בכפולות של שתיים, להוציא את הספרה ארבע המסמלת אצל הסינים מוות. הסכום המקובל לתת הוא שמונה או עשרה דולר לילד (מבחינת אנג-פאו, מזל שלסינים אין הרבה ילד). הצבעים השולטים בחג, הם אדום וזהב (השולטים גם בכמה רחובות בערים ערביות שאני מכירה) ששוב מסמלים עושר, שפע, ושגשוג וגם חוסר טעם משווע. הסינים אף נוהגים לשרוף במקדש ניירות בצבעים אלו ושטרות כסף, מונופל סטייל ,עם הכיתוב "בנק אוף הל" – יעני," בנק הגהנום" ופספורטיםׁ(להלן, דרכונים) מצוירים עם הכיתוב "הל פספורט"(פספורט הגהנום, שם שבקלות היה יכול להפוך לסרט אימה או מינימום טלנובלה סינית בתרגום חופשי לעברית) במטרה להאריך ימים – מעין, הפוך על הפוך סיני. הם נוהגים לאכול עוגיות מיוחדות, בדגש על מילוי אננס שהוא שוב סמל לשגשוג ושפע (לא ברור איך הפרי הזול הזה הפך לכזה סמל,אבל ככה זה), הם מקשטים את מרפסות הבתים בקישוטים אדומים שנראים כאילו מצלמים בסינגפור את הסרט "פנסים אדומים 2" או שמאו (צה טונג) עומד לבקר פה…באופן כללי אלו היומיים היחידים שסינגפור כולה משותקת על כל מסעדותיה, חנויותיה, מכולותיה ושאר "ספורותיה"(רבים של רשת "ספורה" לגברים שביננו). הסינגפורים נוהגים לבלות בחיק המשפחה, לצאת לפיקניקים ולארח מכרים.ולנו האקס-פטים זו חוויה יוצאת דופן להסתובב ברחובות צ'ינה-טאון, לא צ'יינה טאון האירופאית, אלה אמיתית של המזרח, להריח את ריחות מסעדות הרחוב, לפשפש בערימות הפטריות המרפאות בבתי המרקחת הסיניים, להצטלם ליד כל האדם-אדום הזה, לטעם עוגיות בוטנים, קשיו וכאלה במילוי אננס, לקנות קליגרפיות שהוכנו במקום, ולספוג אווירה קוסמופוליטית, שקשה לתאר במילים. לקום בבוקר, לצפות עם הילדים ב"ריקוד האריה" המסורתי פה ברחבת הבריכה בקונדו ולתהות על קנקנו של מנהג מסתורי זה. להתבונן מהופנטים על הכתום הזוהר של תלבושת האריה ולחשוב שלנו מחכה בפינה חג פורים עם מלכת אסתר ומרדכי היהודי בעוד חודש וחצי ואיפה הם ואיפה הססגוניות של האריה. ואולי הכל לא סתם מתערבב פה בערב רב של חגים , מנהגים, מסורות ודתות ואולי יהלי לא סתם חזר היום מהגן היהודי שלו עם מעטפת אנג-פאו ובה שתי סוכריות סימבוליות ואמר שהוא קיבל את זה לפורים…? מאחלת לכולנו פרידה קלה משנת הנמר ושנקבל בברכה את שנת הארנבת. שנה סינית חדשה טובה

פז ארבל
אני פז, כבר לא בת 34, עברתי עם משפחתי לסינגפור בתחילת אוקטובר 2010 עד 2014 וב 7.3.18 יצאנו לרילוקיישן נוסף בהולנד (האג). מאז לא מפסיקה לכתוב על החוויות שלנו ועל החיים ב"גולה" המשתנה. לאחרונה למדתי את שיטת styling therapy באמצעותה התחלתי לשלב בין שתי האהבות הגדולות שלי - לטיפול ולסטיילינג ומאז אני קוראת מגזין "ווג" באותה גאווה בה אני קוראת את פרויד.