שני גורים ולביאה אחת

תהליך הגירושין התחיל כשהגורים היו רק בני שנה ושמונה חודשים. הייתי צריכה לעשות ריסטארט על החיים שלי וללמוד להוביל את המשפחה במתכונת החדשה שלה, שני גורים ולביאה אחת

אלבום פרטי

בהתחלה הרגשתי שאנחנו לא ממש משפחה אמיתית, היינו בעצם רק שלושה והרוב המובהק מתחת לגיל שנתיים, עוד שותים מטרנה ועושים בחיתולים. חיפשתי להגדיר מחדש את המשמעות של משפחה ובית עבורי. רציתי להמנע מההגדרה ממנה חששתי כל הזמן- "משפחה הרוסה" או "משפחה מפורקת" ודווקא להעצים אותנו ולמצוא תבנית מיוחדת, שמתאימה בדיוק עבורנו.

אלבום פרטי
אלבום פרטי

אז מה זה בית? מה זו משפחה אמיתית? ואיך יוצרים את התחושה הזאת כאן אצלנו? התחלתי בלהגדיר מה זו משפחה עבורי- דמיינתי ארוחות של סוף שבוע, תחושת שייכות ובטחון, שיחות פתוחות וחיבוק על הספה. באותה תקופה רוב "השיחות" המשפחתיות שלנו סביב השולחן הסתכמו בהברה אחת, פרצופים והמון פתיתים מרוחים על הריצפה. אז עם נושא השיחות הפתוחות קצת התאפקתי, אבל על השאר לא וויתרתי.

נינה וארי שלי הם כנראה הילדים הכי מחובקים בעולם. כשהיו קטנים הייתי אומרת שאם הם יכולים להתלונן על משהו בחיים,זה שהם סובלים מ"חיבוק יתר". ניסיתי לתת להם את תחושת השייכות והבטחון אותה ייחסתי למשפחתיות ולארגן ארוחות קבועות עם משפחה נוספת וחברים ואפילו רק שלושתנו. כי זה מתחיל בהרגל עכשיו ואני מקווה שזה ילווה אותנו גם כשיגדלו.

אלבום פרטי
אלבום פרטי

אז זו המשפחה שלי, היא אמנם לא גדולה, אבל היא כבר בטח לא קטנה מדי עבורי והיא לגמרי מדויקת לנו בחיים של כאן ועכשיו. אני ושני הגורים המושלמים ארי ונינה. הבית שלנו רווי צחוק ושמחה, חיבוקים וליטופים, הקשבה והכלה. וגם הרבה התמודדויות כי אנחנו לגמרי לא כוחות, הם שניים על אחת והם טורחים להדגיש את זה בכל יום מחדש. ואני כאן לראות אותם גדלים ומתפתחים והופכים לאנשים קטנים עם רצונות גדולים.

אלבום פרטי
אלבום פרטי

השבוע הוזמנתי לאירוע של טפרברג – משפחה אמיתית. בו הם אירחו את מוטי רייף לדבר על מה זו משפחה אמיתית בשבילו. התכנסנו עשרות נשים לערב אינטימי והקשבנו לראיון המרתק. מוטי שיתף שהמשפחה שלו היא סופר מורכבת- הוא הביא תאומים בהורות משותפת עם חברה טובה שלו והם גידלו אותם יחד ובנפרד לאורך כל השנים. כמובן שבימנו הורות משותפת היא הגדרה יותר שגורה, אבל פעם אף אחד לא היה מדבר על זה. היום הכל יותר פתוח ומשפחות קיבלו הגדרות שונות ומשונות. מוטי חזר ואמר כמה פעמים במהלך השיחה שבאמת לא היה אכפת לו מעולם מה אומרים עליו. הוא הלך בדרכו, ובכך הוא חיזק אותי בדרכי, שבאמת לא אכפת לי מה אומרים או חושבים על המורכבות המשפחתית שלי, לא אכפת לי מהפרצופים המרחמים כששומעים שאני גרושה עם תאומים. כל עוד אני שלמה עם הדרך שלי.

צילום: גלית סבג
צילום: גלית סבג

אז מה זו בעצם משפחה אמיתית? זה לא משנה כמה אתם, מי אתם ואיך אתם. זה פשוט להיות יחד. נוכחים ומלאי אהבה.

צילום: גלית סבג
צילום: גלית סבג
רוני שני פלדשטיין
רוני שני פלדשטיין, בעלת תואר בעיצוב פנים B.DESIGN נושמת, חושבת וחולמת עיצוב ,עוסקת בתחום משנת 2007.התפישה העיצובית שלי מתמקדת בחיבור בין חללים לאנשים, תוך שימת דגש על פונקציונליות, יחודיות, אותנטיות ואסתטיקה. מבחינתי עיצוב פנים זה לא רק מקצוע, אלא דרך חיים.אני מאמינה בעיצוב טוטאלי משלב התכנון הראשוני ועד לפרטים הקטנים ביותר, תוך יצירת מיקומים ברורים לכל פריט, בדרך המבטיחה שהחלל המעוצב ייראה במיטבו בכל עת, לאורך שנים.אני מייחסת חשיבות רבה גם להתפתחויות בתחום העיצוב ומקפידה להתעדכן במגמות, חומרים טכנולוגיות חדשניות, המרחיבים את מנעד האפשרויות העיצוביות.הלקוחות שלי תמיד במרכז – לקוחותיי, האמורים לחיות, לעבוד וליהנות מהחללים שאני מעצבת הם תמיד שותפים מלאים לתהליך. הדיאלוג עמם ומעורבותם מבטיחים יצירת סביבה מעוצבת ונעימה המותאמת להם אישית ומבטאת היטב את הצרכים, האופי והרצונות שלהם