פעם… חג היה חג – היום "יש לי יום יום חג…"
חגים הם לפעמים געגועים לבית… כל אחד והגעגוע שלו.
יש המתגעגעים לאוכל של אמא ויש המתגעגעים לאוכל של סבתא…
לי יש זיכרונות ילדות מבית סבתי וחמותי…
כל חג מביא איתו אוכל בהתאם לפרי וירק שגדלו בעונות השנה.
לכל חג יש את הברכות הריחות והטעמים…
בשבט שלנו לבית משפחת עמר הענפה משורשי הארץ,
יש טעמים שעוברים מדור לדור.
השולחן תמיד ערוך כשבמרכזו הרבה סלטים מזבת הארץ
והרבה הרבה הפתעות ממולאות…
פעם לכל סבתא הייתה "ביצת הפתעה" משלה סליחה אתקן "הרבה ביצים…"
כך היו הסבתות שלי מפטמות אותנו הנכדים והנינים בממולאים …
סבתא הייתה אומרת: "עיוני קח תטעם…" בתרגום רש"י…
"עיניים שלי קח תטעם תראה איזו הפתעה יש בפנים"
הפתעה בקובה – הפתעה בעלי גפן – הפתעה בבצל – בכרוב – בחציל –
תפוחי אדמה – בעוף – ביונים – בכבש…
וההפתעה הכי גדולה זה שגם אותנו היו ממלאים עם כל הממולאים…
זה חלק מזיכרון ילדות שלי משנות הצנע עד שסבתי הלכה לעולמה בשיבה טובה
ואז גם אני יצאתי לדרך והתחלתי בממולאים שבזכותם זכיתי "במלכת המטבח"…
משהו כמו מאסטר שף היום – אעלק חחח… רק שאז היו מכינים את
"מנת הנצחון" בבית ומבאים לטעימה…
עכשיו משהפכתי קצת לסבתא השבט שלנו הוציא אותי לגמלאות מהסבב השבועי,
והם מכינים ארוחות שישי טעימות עם שמות חדשים כיאה לשנות 2015 …
העיג'ה שסבתא שלי הכינה… ברבות הימים הפכה לחביתה, אומלט, פשטידה…
הירקות בתנור פתאום הפכו ל"אנטי פסטי".
למה לבשל באנטי אני לא מבינה, אבל ת'אמת האנטי שלהם טעים…
אם הם באנטי למה שאני לא אהיה באנטי שנטי… למה?
אז החלטתי למלא את "אנטיפסטי" שלי
כרוב וכרובית לצד דלורית, חציל אציל ובטטות וצד עגבניות שרי
ונראה כמה "אנטיפסטי" זה יקצור.
ואת כל האנטי כדי שלא יהיה באנטי – אכניס ברוטב מתקתק כיאה לשנה מתוקה.
עם דבש, סילאן תמרים ורוטב רימונים עם שמן זית ורוזמרין לתנור.
מלית הבשר
מילוי החציל
מלית הקוסקוס
מילוי הכרוב בבבשר עם הקוסקוס
התבנית כולה מלאה בכל טוב ומוכנה לתנור
הרוטב על הירקות
התבנית מלאה בשנה מתוקה
עם דבש, סילאן תמרים ורוטב רימונים…
כסוי התבנית לתנור החום חזק
יצא מהתנור
אהבתם… אז קדימה בלי אנטי
בואו לטעום מכל הירקות ואל תגידו שלא הזמנתי אתכם להביא מזלג
ובדרך להזמין את השכנים יש מספיק לכולם…
ואם זה נראה לכם טעים, קדימה פרגנו בלייק קטן כאן למעלה או למטה
ואני אגיד לכם תודה עד למתכון הבא…
