שמעו סיפור

העולם שבו אנו חיים היום, מלא גירויים מכל כיוון, ומצד שני הזמן הפנוי שלנו הולך ומצטמצם. ואיך לנצל אותו תלוי בנו.

אני אוהבת "לבזבז" את זמני בקריאה, אבל לא תמיד נשאר לי פנאי או כוחות בסופו של יום להקדיש זמן לאהבה. לספר.

שלא לדבר על זמן מת בחיי היומיום שלנו, שעלינו לבצע מטלות מעצבנות כמו נהיגה בכבישי הארץ, שלי בדר"כ מעלה את הסעיף בהיתקלי בשטויות שהנהגים סביבי עושים. או בזמן שטיפת כלים, בישולים, כביסות, ועוד מטלות דומסטיות מעצבנות ששום גמד של שלגיה, או חיות השדה של סינדרלה, (ככה זה בספרים) לא יגיעו לבצע במקומי. ואלוהים עדי עד כמה משעמם / מעצבן לעשות את המטלות הללו.

אבל אז הגיעה המתנה הכי שווה EVER שקיבלתי ליום הולדת, מנוי ל- 3 חודשים, לאייקאסט Icast, אפליקציית שמע להאזנה לספרים.

ומה אומר. התמכרתי.

בקר עולה. צריך לקום ולהיכנס למקלחת ולהתחיל את היום. אני פוקחת עיניים, מושיטה יד אל מכשיר הטלפון, מפעילה את האפליקציה הכי שימושית אצלי בנייד וצועדת למקלחת הבקר, כשתוך כדי אני כבר מקשיבה לספר שבחרתי.

וזו רק התחלת היום. בדרך לעבודה במונית, על הטוסטוס, או בצעידה ברחובות תל אביב, מקשיבה.

בין לבין במעברים, ביום, מקשיבה.

בכל זמן שאני צריכה לעשות דבר מה שלא מצריך דיבור כתיבה או אינטראקציה עם אנשים. אני מקשיבה.

ההרגל המולד הזה שלי, להאזין לסיפורים, שייך לבני דורי שגדלו על חיבור ישיר לתסכיתי הרדיו בילדותינו, עת היינו שבים מבית הספר ופותחים רדיו על רשת א' ומתחברים להאזנה לסיפורים וספרים מומחזים ישירות לאזננו. מי מבני דורי לא זוכר את קולם של יצחק נוי, מוטי ברכאן ורעיה בלטמן? דויד גרוסמן הסופר הנפלא, היה מקריין ספרים, ועד היום כשאני שומעת או צופה בראיונות איתו, אני נזרקת למחוזות ילדותי. ואפילו חנוך רוזן שהכרתי קודם בקולו ורק אח"כ כפנטומימאי שלא היה צריך להיעזר בקול על מנת לספר את סיפוריו, אני זוכרת מקריין.

השבוע זכיתי להשתתף בסיור ומפגש עם אנשי החברת ICAST, עם בלוגריות 'מועדון הקוראות של סלונה'. (יש גם קבוצה בפייסבוק)

מוטי ליפמן-מנכ"ל אייקאסט במפגש עם בלוגריות מועדון הקוראות של סלונה-צילום לי פלר — מוטי ליפמן-מנכ"ל אייקאסט במפגש עם בלוגריות מעודון הקוראות של סלונה-צילום לי פלר

מוטי ליפמן המנכ"ל, לי פלר העורכת הראשית, הילה ארוון-סופרת (כחותם על ליבך), ונועה לפידות קריינית, סיפרו לנו על המיזם. וערכו לנו הכרות עם פעילות המיזם.

ליפמן סיפר כי בשנת 2006, בעקבות צורך של אביו אחד השותפים, שסבל מבעית עיניים שהקשתה על קריאתו, הוא החל לשאול ספרים מספריית העיוורים. השותפים נחשפו לכך שבארץ לא הייתה עדין פלטפורמה להאזנה לכלל האוכלוסייה.

בעוד שבעולם מיזמיי השמע תפסו תאוצה, בארץ הפריווילגיה הזו הייתה פתוחה רק בפני מנויי הספריה לעיוורים.

האהבה לספרים וזיהוי הפוטנציאל (גם הכלכלי), הביאו אותם להקים את Icast, המיזם שמנגיש ספרים בשמע לכלל האוכלוסייה. מהר מאד הם פנו למיטב הסופרים הישראלים על מנת להשיג זכיות בלעדיות להקלטות הספרים לשמע. המיזם שבנו ליפמן ושותפיו איננו תלוי הוצאות או שיקולי יחצ"נות, ולדבריו של ליפמן הם עסק נפרד מההוצאות הספרים כך שבחירת הספרים שיועלו לאפליקציה תלויה בו ובעורכת שלו לי פלר, ללא שיקולים חיצוניים. טעמם האישי ובקשות הציבור הם אלו שמכתיבים מה יוקלט.

ליפמן ושותפיו בנו אולפן שמכיל היום 3 חדרי הקלטה קטנים ואינטימיים, מצד אחד קריין.ית ומצד השני של התא, מעבר לזכוכית, יושב טכנאי הקלטות שמשמש גם כעורך לשוני וכבמאי לקריין.ית

אולפן הקלטות Icast, צילום: ענת שפירא-לביא

הקריינים נבחנו באודישנים, ובמאגר הקולות מאות דוגמאות. כל סשן הקלטות הוא בן 3 שעות בערך, ומניב במקרה הטוב 50 עמודי קריאה בספר.

כחלק מהסיור ניתנה לנו האפשרות להתנסות בעצמנו בהקראה בת פחות מ 3 דקות, כדי להמחיש לנו עד כמה לא קל להיות קריין.

ליהוק הקריין הספציפי לספר נעשית בשיתוף פעולה עם הסופר.

מניסיוני בהאזנה ללא מעט ספרים, אני יכולה להעיד כי קריין יכול לשנות את תפיסתך לגבי ספר. קצת כמו עיבוד של ספר למסך הגדול, שנותן פרשנות לטקסט, כך קריאה זו או אחרת משנה את קבלתו אצל המאזין. לעיתים מצאתי שנהניתי משמיעה זו או אחרת בגלל הקריינות, לא פחות מבחירת הספר עצמו. ישנם ספרים טובים, שקריין יכול לקלקל בקריאתו, ולעומת זאת ספרים שקריין.ת פשוט עושה לך אותם. יש ומצאתי את עצמי בוחרת את הספר הבא עפ"י הקריין ולא על פי מה ששמעתי על הספר. ישנם ספרים שהוקלטו ע"י הסופרים עצמם, וליפמן העיד כי להחזיק הקלטה של ספר בקולו של א.ב.יהושע מקריא ספר שלו, זה לא פחות חשוב מרק להקליט את הספר. זהו ממש נכס לאומי, לדבריו.

ספריית אייקאסט מונה היום למעלה מ 2000 כותרים, ומכילה מגוון נרחב של ז'אנרים לקהל הרחב. מספרי ילדים בואך ספרות לנוער ולמבוגרים. שירה, פרוזה, עיון, ניו אייג', ספרות מקור, וספרות מתורגמת, ספרות קלאסית, ספרים קצרים, מתח ומסתורין, מד"ב ופנטזיה, מומלצי משרד החינוך וזוכי פרס ספיר. הכל מכל. והבחירה נתונה לפי הטעם. לכולם.

אדם יכול לרכוש ספר ספציפי. להורידו לטלפון הנייד שלו, ולהאזין בכל רגע נתון. מדי שבוע מתחדש מבצע אחר שמוזיל סוגים שונים של ספרים.

אבל באופן אישי אני מוצאת שלעשות מנוי חודשי או רב חודשי הכי משתלם. ביום הולדתי השנה רכשתי לי מנוי שנתי כמתנה אישית לי.
במחיר של 39.90 ₪ לחודש או 400 ₪ לשנה ניתן להאזין עד ל 80 שעות בחודש, שזה, מניסיוני, די והותר. החיסרון היחיד בהאזנה דרך מנוי הוא הצורך בחיבור אינטרנטי זמין.

במטוסי אלעל הוכנסה לאפליקציה לערוצי השמע והיא אחת המובילות בזמן טיסות, (ללא צורך בחיבור אינטרנטי)

ניתן היום גם להאזין לספרי השמע של אייקאסט גם דרך מנויי לספריות הציבוריות ברחבי הארץ, בחינם, אבל שם תמצאו את עצמכם ממתינים זמן רב לספר שחשקה נפשכם בו. והמבחר קטן יותר מזה שבאפליקציה המשולמת.

"השאיפה שלנו היא להחזיר אנשים למעגל הקריאה" אומר ליפמן. לדבריו בעזרת האפליקציה שמוחדרת היום גם למערכת החינוך ובתי הספר בארץ, נפתחת אופציית קריאה לתלמידים עם לקויות למידה שפתאום מתאהבים בספרים, ועוזרת להם מאד בדיוק במקומות שהלקות שלהם מונעת מהם את ההנאה. אבל לא רק תלמידים לקויי למידה נהנים ממנה, אט אט שעורי האזנה לספרים תופסים תאוצה ומתרחבים בקרב כל הילדים וגורמים להם לחזור ולקרוא. שילוב של קריאה והאזנה משפר משמעותית את הבנת הסיפור וכך נוצר מצב שהקריאה וההאזנה תומכות זו בזו. לפי מחקרים 50% מילדים שהאזינו לספר מוקלט חזרו אח"כ לחפש ולקרוא אותו.

ליפמן סיפר כי ששאלו לקוחה שהפסיקה את המנוי שלה, מדוע חדלה, השיבה כי בנה היה מאזין, ולאט לאט התאהב בספרים, עד שעכשיו הוא חזר לקרוא ואין לא צורך להאזין יותר.

האפליקציה משמשת גם תושבי חו"ל שיכולים להגיע לספרים בעברית בקלות. ספרי השמע עבורם משמשים אותם גם בשימור השפה והקשר להתרבות הישראלית.