סופגניות? או לא להיות?

הסופגניות של שף ירושלמי בשלב ההתפחה

קיבלתי אתמול את הסרטון הויראלי על סופגניות מבית היוצר של ארץ נהדרת באחת מקבוצות הוואטס אפ.

צפיה ראשונה- נקרעתי מצחוק. שירשרתי לאמא, לחמות ולמספר חברות. צפיה שניה- שאלתי את עצמי: (בצחוק , כמובן) "תגידי, למי בכלל יש זכות להיכנס לנו לתחת???" אז התיישבתי לי (על התחת, כמובן) וחשבתי לעצמי- ערב חג החנוכה, ניסים ונפלאות, סיפורי גבורה וניצחון האור על החושך. מי הגיבורים האלה שהרשו לעצמם לשפוך לנו שמן על המדורה? ומאז אני אש!!!

הסופגניות של השף ירושלמי להמחשה
הסופגניות של השף ירושלמי להמחשה

כשאנחנו רווקות נכנסים לנו לשחלות וסופרים לנו ביציות, אחר כך אנחנו יולדות, נכנסים לנו לציצי וסופרים לנו ימי הנקה ואז כשאנחנו מרגישות נשיות, חזקות, מחושלות, כשכבר נדמה לנו שאנחנו אחרי הכל ושיצאו לנו מכל החורים, או אז מופיע הסרטון הזה שמטלטל לנו, איך לומר….את התחת ומנסה להעיק לנו על הנשמה.

אז בשם כל הנשים הגיבורות שהעזו לאכול סופגניות, לביבות ושאר מיני טוגנים (כן! כן! כמוני!!!) כתבתי את מקאמתחת בשפה קולחת:

כל אשה צריכה תחת. משלה.

תחת שישמש לה כרית רכה ביום קשה עורף

תחת שיהיה עבורה משענת יציבה ביום מתנדנד

כל אשה צריכה תחת משלה.

תחת שרירי, מוצק שיזכיר לה להישאר כעופרת יצוקה

תחת רפוי שיזכיר לה שלהרפות לפעמים זה טוב וחשוב

תחת בולט שיזכיר לה לה להבליט את האיכויות השמורות רק לה

תחת ישר שיזכיר לה להאמין ביושרת דרכה

תחת זולג שיזכיר לה להבליג על מצבי תחת…..

כל אשה צריכה תחת משל עצמה

תחת עם אופי משלו

בלתי מתפשר,  איתן

תחת שאומר לכולם: אני כאן. מעל. לא מתחת

מעל!

כי בימינו, חברות, זאת עובדה-

כל אשה צריכה תחת

שאיתו תנופף בגאון

תחת שיספר אותה

את אשר על ליבה

תחת שיכיל, שיעטוף

וגם שיגונן עליה

מפני כל אלה שנכנסים לה לתחת.

תחת שווה. שווה לתחת.

שלב ההתפחה
שלב ההתפחה

 

חג סופגניות שמח!

הילה ירושלמי
קודם כל אשה, אחר כך אמא לשלושה, נושמת וכותבת. אומרת ויוצרת. רצה את הדרך שלי על עקבים. מרחיקת לכת ומפריעים בדרך....