שלג בעירי,

בחורה עם מחשב נייד

שלג בעירי, שלג שיורד,

צובע את חצרי, בצבע לבן,

הכל ניראה, לפתע נקי,

עד שמגיע, הגשם הטורדני,

מגרש את הצבע,

הלבן המזהיר, הופך לצבע בוץ…

בוץ טורדני… ואז כל שני מבקש,

זה בעצם רק קצת להבין,

הכיצד זה השלג והגשם,

כל הזמן, זה בזה רק נלחמים?

ולפתע אני בתוך תוכי כאילו שומע,

קול אלמוני, קול שקורא,

שלום חברים, לחיות כולם רוצים,

אבל לחיות בשלום, זה לא תמיד אפשרי….

ואז עונה לו קול אחר,

זה לא תמיד אפשרי?

או שזה בעצם, לא תמיד מה שכולם רוצים?….

שלג בעירי, שלג שיורד, צובע את חצרי,

בצבע לבן, הכל ניראה נקי,

כמה חסר השלג, שיורד בחצר ביתי….

שלג שאני תמיד אוהב,

אבל רק כאשר אני בתוך ביתי החם והנעים…