שיר של יום חולים

החניתי את האוטו צמוד למדרכה הסמוכה למרפאה ברוורס. בשקט, בשלווה. משהו חסר לי. מה זה יכול להיות?! לקחתי מעיל, לקחתי חיתולים. אימצתי את ראשי, קימטתי חזק את המצח…

בחורה עם מחשב נייד

24c7ecc4b8d664d1741f3c23d1abf2b5

החניתי את האוטו צמוד למדרכה הסמוכה למרפאה ברוורס. בשקט, בשלווה. משהו חסר לי. מה זה יכול להיות?! לקחתי מעיל, לקחתי חיתולים. אימצתי את ראשי, קימטתי חזק את המצח. "אה! בטח! חסרים לי שלושה אנשים שמכוונים אותי, עוצרים את התנועה בינתיים ומראים לי מה ואיך.

חצינו את הכביש במעבר החציה, תינוקי ואני,  בלי שניסו לדרוס אותנו או להתנקש בחיינו. חלפנו בברכת שלום לבבית וחמה את האישה שניצבה כחיילת להחזיק עבורי את דלת הכניסה האוטומטית לבניין פתוחה. נכנסנו היישר פנימה, חצינו בשמחה את רחבת הלובי ודילגנו למעלית שהמתינה לנו בסבלנות בעזרתו האדיבה של גבר נעים הליכות כבן 60. לא זוכרת מתי החזיקו עבורי דלת , ואחד הדברים השנואים עלי ביותר הוא לחכות עם דלת המעלית פתוחה למישהו.

למרות הכל הגעתי באיחור לתור שנקבע עבורי. "אני מתנצלת", אמרה הפקידה. חושי נדרכו באחת. זה לא נשמע טוב. באתי במיוחד מרחוק, אז מה עם איחרתי בכמה דקות? "אני מתנצלת על כך שהמפה אל המרפאה שלנו לא מדויקת. הרבה אנשים מאבדים את הדרך ומאחרים לתורים שלהם". אה??? חייכתי אליה. ההתנצלות התקבלה. או אלוהים..

קנדים מתנצלים כל כך הרבה שסליחה הפכה להיות המילה הלאומית שלהם. הם מבקשים סליחה אם הם אשמים, הם מבקשים סליחה כשאתה אשם. הם מבקשים סליחה אם אתה מסתיר להם בקולנוע. הם מתנצלים על כך שהם חוגגים את כריסטמס ואתה לא. ואנחנו חשבנו שלפולנים יש רגשות אשמה…

לקנדים יש עוד מנהגים שונים ומשונים. הם נוהגים למשל לפזר חיוכים בכל הזדמנות, לעמוד בתור בסבלנות אין קץ, לעולם לא לקלל או להרים את הקול, ולחנות בחניית נכים אך ורק אם הם באמת נכים. הקנדים הם כל כך מנומסים, אדיבים, מחונכים ונחמדים שזה מביך כל ישראלי נורמלי, אלא אם כן הוא מחובבי הז'אנר.

"מה שלומך הבוקר מאם?", שאלה הפקידה בנימוס. אוקיי, תנשמי עמוק ותתרכזי. מה עונים  עכשיו? "מושלם". אמרתי והשבתי בחיוך, גאה בעצמי שצלחתי את השלב הראשון בשיחת החולין. את המלה מושלם שמעתי לראשונה כשהזמנתי מנה במזנון. "מושלם" אמרה לי אז המלצרית. מעולם לא אמרו לי מושלם במסעדה לפני כן. בטח הזמנתי את מנת האטריות בגבינה הכי טובה בעולם. לא ידעתי שמושלם זו אחת המילים השגורות ביותר פה. הכל מושלם. האטריות בגבינה מושלמות, מילאתי את המסמכים בבנק באופן מושלם, וזה שהבוקר שלי התחיל עם תינוק עם 40 מעלות זה גם מושלם. "מצוין", ענתה. "הרופאה מיד תקרא לך".

לאחר הפגישה יצאתי מהבניין בדיוק באותו האופן בו נכנסתי אליו. המעלית המתינה לבואנו, דלת הבניין נפערה לרווחה לכבודנו מלווה בברכת דרך צלחה. טנדר עצום עם גלגלים בגובה שלי, פחות או יותר, עצר וחיכה בשלווה במעבר החצייה. חיכה עד לרגע בו שתי רגלי עלו על המדרכה בטרם המשיך בנסיעתו.

יצאתי מהחניה ונסעתי הביתה. בלי קללות וצפירות אפילו שמישהו לגמרי לקח את הזמן לפני בפנייה שמאלה. בלי אצבעות משולשות או נפנופי ידיים. למרות התנועה הערה והעומסים. בלי מבטים מזרי אימה כלפי נהגים שרוצים להשתלב לפני.

חזרתי בלי טיפת כאב ראש, אפילו מחויכת. מפגישה עם רופאה ותינוק חולה. לאחר נסיעה במרכז העיר ההומה הלוך ושוב בשעת השיא. אכן משונים פני הדברים…