קשה לשנות הרגלים. מי מאיתנו לא הייתה במקום עבודה שלא אהבה רק מהחשש שהשוק עכשיו לא מתרומם ומה אוכל למצוא? החששות האלה תמיד מתגברים כשמצטרפים לנו ילדים לרזומה. הכלל הלא מוצהר בחיפוש עבודה לאמהות הוא שהמעסיקים עושים חשבון מתי נביא עוד ילד לעולם, ומה וכמה ימים אנחנו צפויות להחסיר כי הבייבי חולה, או כי הוא לא נתן לנו לישון בלילה. אז אנחנו מעדיפים להישאר במקום. מעין עדיף הרע והמוכר מהאפשרות לטוב, אבל לא נודע.
במידה רבה, ובניגוד של מאה ושמונים מעלות, אנחנו מתקשים לעשות שינויים בהרגלי השינה של הילדים שלנו. פרט חשוב שרצוי שכל אם תדע- 30-40% מהתינוקות סובלים מקשיי שינה. בין אם מדובר בקושי להירדם, או בהתעוררויות מרובות, או חלומות/ ביעותי לילה- משהו במהלך הלילה יפריע להם לישון ברצף. ואם נפלנו על הצד הזה בסטטיסטיקה, של ילד שמתקשה לישון, על פי חוק מרפי, אנחנו צפויות להכיר לפחות שתי אמהות טריות שהתינוק שלהן בגיל של התינוק שלנו והוא נרדם בלי בעייה וישן לילה…. טוב, זה לא רק מרפי- כי אחרי הכל, 60-70% מהתינוקות ישנו טוב לא משנה מה אנחנו נעשה כדי למנוע מהם את התענוג.
תינוקות שנולדים נרדמים על פי רוב בהנקה או תוך כדי האכלה מבקבוק. הם מתעייפים מהר מהפעילות הקשה ונרדמים תוך כדי.
תינוקות שיש להם גזים, מאוד עוזרת להם תנועת הניענוע כדי להירדם ולהקל על הכאב, אז אנחנו מרדימים על הידיים, או בעגלה, או תוך כדי קפיצות על כדור פיזיו.
תינוקות שיש להם ריפלוקס רצוי להשאיר במנח מורם אחרי האוכל- אז הם כבר נרדמים על הידיים ומונחים במיטה כשהם ישנים.
ויש עוד ועוד ועוד ועוד דרכים מגוונות להרדים תינוק.
אז לפני שאת מחליטה שעשית משהו לא נכון כי השתמשת באיזושהי טכניקה, תרשי לי לעצור ולעדכן אותך שכל מה שעשית, עשית ובצדק. זה נכון לעזור לתינוק שסובל להירדם, בטח כשהוא נולד. לפני רגע הוא היה בתוך חלל נוזלי, צפוף, מחבק, רועש וחמים, ופתאום הוא יוצא לעולם של בגדים, מיטה קרה, שקט ואוכל…. אז אמשיך בהתחלה- זו לא את, זה לא הם, זה השילוב.
ולמה השילוב? כי כשהתינוק שלנו כבר לא סובל מגזים, הוא עדייך רגיל להירדם על הידיים או בניענוע; כשהריפלוקס שלו מטופל- הוא עדיין ייטה להירדם על הידיים, מוגבה ואחרי האוכל; וכשהתינוק שלנו גדל וכבר לא חייב להירדם תוך כדי האכלה, אנחנו עדיין נעדיף להמשיך להאכיל אותו עד שנרדם, כי זה יותר קל, אין קולות מחאה והתינוק שלנו הכי מרוצה.
אבל אז מגיע הרגע שבו אנחנו כבר לא מרוצים מההרגלים שיצרנו, או שאנחנו חייבים לשנות את ההרגלים כי הילד יוצא למסגרת, ומה לעשות שחופשת לידה בישראל היא קצרה. קצרה מידיי. ואז אנחנו תוהים מה לעשות. כי חייבים לשנות ויפה שעה אחת קודם.
הנה כמה דברים שאפשר לעשות כבר מההתחלה, ואפשר גם קצת אחריה…:
* להיות קשובים לתינוק. כשקשה וכואב- חבקו, עיזרו ותימכו. גם אנחנו זקוקים לזה כשקשה לנו, בטח ובטח הם.
* הקפידו להחליף טיטול לפני שמניחים את התינוק לשינה. טיטול רטוב ומלא מפריע לשינה.
* הקפידו להלביש בבגדים מכותנה מלאה.
* חפץ מעבר. הוא יכול להיות מוצץ שהילד מחזיק ביד בזמן שהוא ישן, או בובה, או טיטול טטרה, משהו שמרגיע את התינוק ומעלה בו זכרונות נעימים. לתינוקות שיש להם חפץ מעבר, יותר קל להירדם לבד.
* ברגע שהתינוק מתחיל להיות יותר עירני, ולפתוח פערים גדולים יותר בין זמני השינה, רצוי להאכיל אותו כשהוא מתעורר, ולא לפני שהוא הולך לישון.
* מגיל חודשיים התחילו להרגיל תינוק לפחות פעמיים ביום להירדם במיטה שלו.
* זמן איכות של הילד אתכם, כשהוא מונח במיטה שלו, שבע ועירני- בהתחלה, יצירת קשר עין ו"שיחה" קצרה, ובהמשך משחקי "קוקו" או שיר קצר. כך- הוא ילמד לקשר את המיטה כמקום נעים, ולא רק כמקום קר שבו עוזבים אותו.
כי אחרי הכל, האמת היא שהבאנו לעולם אוצר שמזכיר לנו כל יום את הקסם שבגילוי, ואנחנו פשוט רוצים לעשות ולתת לו מכל הטוב שבעולם, ורק ממנו. זה מתחיל בכמה אנחנו מאכילים אותו, באיך שאנחנו מרדימים אותו, וממשיך בניסיון לגונן עליהם מנפילה- והם ייפלו, לא משנה כמה ננסה למנוע זאת. בדיוק כמו שביום מן הימים הם יהיו מתוסכלים ולא יקבלו את מה שהם ציפו ורצו- וילמדו להתמודד עם זה. כמוך וכמוני, הם ילמדו להתגבר, להפיק מזה את הטוב, ויתחזקו. הזמן הנכון לעשות שינוי, או לכל הפחות להתכונן לקראתו, הוא עכשיו.
דורית הלפרין
אמא לארבעה
יועצת שינה
0526-204221
